תקלת מע"מ - קבלת הלוואה מתושב חוץ

ביום 09 בדצמבר, 2025 ניתן פסק דין במחוזי ביחס לחבות במע"מ בגין ייבוא שירותים לישראל - קבלת הלוואה מחו"ל;  וליתר דיוק, פסק הדין עסק בבקשה של המערערת לביטול קביעת המס ותיקונה, כך הדיון לגופו של עניין – ביחס לחבות במע"מ בגין קבלת הלוואה מחו"ל ידון בנפרד. 

בפסק הדין (ע"מ 2503-01-25, קרונה רזין (2016) בע"מ נ' מע"מ), המערערת היא חברה ישראלית שהתאגדה לצורך רכישת מניות של חברת כתר פלסטיק בע"מ. לשם מימון הרכישה, העבירה KETER GROUP BV,  חברה זרה תושבת הולנד (להלן: "החברה הזרה") למערערת, בין היתר, סכום של 290 מיליון יורו כנגד הנפקת אג"ח. המערערת הנפיקה לחברה הזרה 10 אגרות חוב, כאשר ערכה הנקוב של כל אגרת חוב הוא 29 מיליון יורו, והיא נושאת ריבית שנתית בשיעור של 1.66%. 

יצוין, כי לטעמנו, המערערת הנפיקה אג"ח כנגד קבלת הכספים, על מנת להימנע מחיוב במע"מ בגין יבוא שירותים שכן המונח "טובין" בחוק מע"מ ממעט מתכולתו "...., ולמעט ניירות ערך ומסמכים סחירים וזכויות בהם";  

כאשר המונח "ניירות ערך" מוגדר בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 כ: ""ניירות ערך" – תעודות המונפקות בסדרות על-ידי חברה,....ומקנות זכות חברות או השתתפות בהם או תביעה מהם,..."; 

המשיב (מע"מ) הוציא למערערת קביעת מס על סך של כ- 9 מיליון ש"ח, בה קבע כי על המערערת לשלם מע"מ בגין אגרות החוב. לגישתו לא מדובר בניירות ערך כי אם בהלוואה, שיש לשלם מע"מ בגין הריבית הנצמחת ממנה. עם זאת, המשיב לא התערב בשיעור הריבית שנקבע. 

ויודגש, הואיל והכספים שימשו לצורך רכישת מניות – הרי שמס תשומות בגינם לרבות בגין המימון כאמור, אינו ניתן לניכוי כ"מס תשומות. זאת לאור הוראות סעיף 41 לחוק מע"מ לפיו: "אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס." (עקרון ההקבלה). 

לאחר שהוגש ערעור על השומה, החליט המשיב לתקן את קביעת המס ולהתערב בשיעור הריבית, והעמיד אותה על 5.67% שהיא, כך לגישתו, ריבית השוק, באופן המגדיל את קביעת המס ביותר מ- 20 מיליון ש"ח (קרן המס בקביעה המתוקנת היא בסך של כ- 31 מיליון ש"ח. 

המערערת טענה כי קביעת המס הוצא בהיעדר סמכות; וכי תיקון קביעת המס (הגדלתה כאמור) הוצאה בניגוד לכללים. 

ביהמ"ש דחה את הבקשה – הבקשה לביטול קביעת המס ותיקונה; כבוד השופטת קובעת כי למשיב נתונה הסמכות לחייב את המערערת בתשלום המס ולהוציא לה את קביעת המס, והתיקון (תיקון שיעור הריבית) נעשה כדין. ביהמ"ש דוחה את הבקשה וקבוע כי הערערו ידון כסדרו.  

לאחרונה אנו נתקלים בעוד ועוד מקרים בהם רשות המיסים-מע"מ מחייבת במע"מ תושבי ישראל אשר קיבלו הלוואה מתושב חוץ בגין "ייבוא שירותים" לישראל בגובה הריבית (לרבות ריבית רעיונית – במקרים בהם ההלוואה היא ללא ריבית והצמדה לרבות שטר הון). 

נציין, כי ככל ועסקינן במקבל הלוואה שהוא "עוסק" הרי שככל וכספי ההלוואה משמשים אותו לצורך פעילות החייבת במע"מ – אין מניעה בידו לקזז את מס התשומות הנובע מתשלומי הריבית (בעת תשלום הריבית, העוסק נדרש להוציא חשבונית מס עצמית עבור הריבית המשתלמת[1]) – קרי, העוסק זכאי לקזז את המע"מ מהחשבונית העצמית. יחד עם זאת, ככל וכספי ההלוואה משמשים או ישמשו אותו לפעילות שאינה חייבת במע"מ – כגון: רכישת פעילות ו/או נכסים בחו"ל, רכישת מניות (בישראל או בחו"ל), פעילות פטורה ממע"מ (השכרה למגורים) וכיו"ב  - העוסק אינו זכאי לקזז את מס התשומות שכן אינו משמש לפעילות חייבת במע"מ[2]. 

במידה ומקבל ההלוואה הוא יחיד או גוף שאינו "עוסק" לצרכי מע"מ (חברה שאינה רשומה כ"עוסק" לצרכי מע"מ (חברת אחזקות), יחיד, נאמנות, שותפות, מוסד כספי, מלכ"ר) הרי שלטענת מע"מ קיימת חבות במע"מ כ"ייבוא שירותים", החייב במס הוא הקונה – מקבל ההלוואה – ולאור העובדה שמקבל ההלוואה אינו עוסק הרי שמדובר בהוצאה נוספת (היכולה להגיע לסכומים מאוד גבוהים) החלה על מקבל ההלוואה ובמע"מ  סופי. 

שיעורי הריבית בהם משתמש מע"מ הם ריבית 3(ט) או 3(י) לפי העניין. נזכיר כי בשנת 2024 ריבית 3(ט) נקבעה לשיעור של 6.91% וריבית 3(י) נקבעה לשיעור של 5.18% - ריביות אלה כוללות מע"מ; 

כך לדוגמא: חברה חדשה אשר מוקמת לצורך רכישת חברה ישראלית, ומקבלת הלוואה בסך של 10 מיליון ש"ח לצורך רכישת חברה ישראלית – 

חשיפה למע"מ: 10 מיליון * 5.18% = 518,000 ש"ח (כולל מע"מ); מע"מ בסך של 75,265 ש"ח לשנה. 

אנו סבורים שמע"מ טועה בחיובים כאמור; יחד עם זאת, על מנת להימנע מוויכוחים מיותרים מול מע"מ (מע"מ מקשה על הגעה לפשרות בעניין ומוכן ללכת לביהמ"ש) יש לדעתנו לבחון חלופות ופתרונות אחרים להעברת המימון – לדוגמא: קבלת מימון ממוסד כספי בחו"ל לא חייב במע"מ כאמור;

ונשמח לסייע בעניין. 

לשאלות בנושא זה ניתן לפנות במשרדנו ל:

רו"ח ועו"ד אסף בהר 

03-7106638 או במייל: asaf.behar@il.gt.com