ערבות מהותית של בעל שליטה לפירעון אגרות חוב

לאור ריבוי מקרים בהם ניתנה לחברה ערבות מהותית של בעל השליטה בה, המיועדת למימוש במידה וזו לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי אגרות החוב, מצאה לנכון רשות ניירות ערך (להלן: "סגל הרשות") להבהיר את עמדתה באשר לחובות הגילוי החלות בקשר עם ערבויות אלה במסגרת פרסום "עמדה משפטית מספר 199-10: ערבות מהותית של בעל שליטה לפירעון אגרות חוב" (להלן: "העמדה המשפטית" או "העמדה").

ערבויות כאמור ניתנו, בדרך כלל, על רקע הרעה במצבה העסקי של החברה והחשש כי לא תפרע את תשלומי הקרן והריבית על פי תנאי אגרות החוב, לעיתים במסגרת הסדר חוב למחזיקי אגרות החוב ובמקרים אחרים, כדי למנוע את העמדת אגרות החוב לפירעון מיידי או כדי להימנע מקיומם של ספקות משמעותיים להמשך פעילות החברה כעסק חי בדוחותיה הכספיים.

יובהר כי העמדה המשפטית נוגעת לערבות מהותית כאמור של בעל השליטה או מי מטעמו, או לכל התחייבות מהותית דומה, אף אם ניתן לה שם אחר.

עמדת סגל הרשות   

חובות הגילוי הנאות הקבועות בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 והתקנות מכוחו (להלן: "החוק" ו-"התקנות", בהתאמה) נועדו לתת תמונה מלאה ועדכנית על מצבו של התאגיד ולאפשר למשקיע לקבל החלטה מושכלת בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך של התאגיד והן חלות בהתייחס למידע מהותי למשקיע סביר.

באופן מובהק, מידע שכזה. ללא מידע מלא אודות הערבות, לרבות הסיכון והסיכוי הכרוכים ביכולת מימושה, לא ניתן להעריך את ההסתברות לפירעון אגרות החוב ואת שוויין הכלכלי, ולקבל החלטה מושכלת בנוגע לניירות הערך של התאגיד, כאמור.

בעוד שהחוק והתקנות קובעים כי דרישת הגילוי בגין ערבות מהותית הניתנת על-ידי תאגיד שאינו חברה בת של התאגיד המדווח, היא מסירת דוחותיו הכספיים של אותו תאגיד ערב, לא נקבעה דרישת גילוי מפורטת בהתייחס לערבות אישית של אדם.

מאידך, מכוח דרישות הגילוי הכלליות החלות ביחס לערבויות כאמור, בהקשר של הצעה להסדר חוב על רקע קשיים פיננסיים, עולה הצורך במתן גילוי לכל פרט החשוב למשקיע סביר לשם הבנת הסיכון והסיכוי הכרוכים ביכולת מימוש הערבות, ובכלל זה, אם התנהלו נגד הערב הליכי פשיטת רגל וכן מקורות מימון של הערב לפירעון הערבות.

בהתאם לאמור לעיל, ערבות מהותית הניתנת על-ידי תאגיד ערב של בעל השליטה, תחייב מתן מידע מקיף אודות התאגיד הערב, לרבות דוחותיו הכספיים, וכי ככלל, ערבות אישית מהותית של בעל השליטה תחייב מידע מקיף אודות בעל השליטה אשר ישקף את יכולתו לפרוע את הערבות. גילוי כאמור נדרש לא רק במועד מתן הערבות, אלא באופן שוטף עד מועד מימושה, או לחלופין, עד המועד בו חדלה הערבות להיות מהותית.

ערבות לא מהותית הניתנת על-ידי בעל השליטה

טעונה גילוי מצומצם יותר המתמקד בזהות הערב, בתוקפה המשפטי של הערבות ותנאיה וכן גילוי בדבר הערכת החברה באשר ליכולתו של בעל השליטה לעמוד בהתחייבויותיו והבסיס להערכה זו. ככל שהערבות נלקחה בחשבון כגורם מקל בבחינת סיכוייה של החברה להמשיך לפעול כעסק חי, על החברה להתייחס בביאורים לדוחות הכספיים למהות הערבות והערכת החברה ליכולת בעל השליטה לעמוד בהתחייבותו, בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים.

מהותיות הערבות תיבחן בהתאם לנסיבות המקרה, על בסיס מאפיינים כגון: מצבה העסקי של החברה, היקף הערבות, משך הערבות, בטוחות אחרות שניתנו להבטחת פירעון אגרות החוב, הבאת הערבות בחשבון בעת בחינת מוסכמת העסק החי על ידי הנהלת החברה ורואה החשבון המבקר (והמשקל שניתן לה במסגרת בחינה זו), השפעתה של הערבות על אי התקיימות לכאורה של עילה להעמדת אגרות החוב לפירעון מיידי, וכו'.

כמקובל בסוגיית המהותיות, לא ניתן לקבוע מראש מבחנים בלעדיים, אלא נדרשת בדיקה של מכלול הנתונים הרלבנטיים וצורכי המשקיעים בכל מקרה נתון.

בהתאם לעמדה המשפטית, מתן ערבות מהותית של בעל השליטה לפירעון אגרות החוב, ללא מתן מידע כנדרש אודות הערבות והערב, עלול לגרור, בין היתר,

את ההשלכות הבאות:

• סנקציות בגין הפרת הוראות גילוי שונות;
• הפסקת המסחר בניירות הערך של התאגיד;
• סנקציות בגין הפרת איסור השימוש במידע פנים;
• אחריות אזרחית לנזק בשל פרט מטעה בדיווח (אחריות כאמור עשויה לחול גם על רואי החשבון החיצוניים).

העמדה המשפטית מבהירה כי בעל שליטה המבקש להעמיד משאבים פיננסיים לטובת חברה בשליטתו יכול לעשות זאת בדרכים מגוונות (לרבות באמצעות מתן ערבות), בכפוף לקבלת אישורים ומתן גילוי כדין וכי אין בעמדה להשפיע על היבט זה. עניינה הוא בחשיבות המידע אשר יינתן על ידי התאגיד, בהקשר זה, לציבור המשקיעים לשם הערכת הערבות.יובהר כי האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית של עיקרי העמדה המשפטית ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת נוסחה המלא ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחה.

להורדת העמדה המשפטית כפי שפורסמה על ידי סגל הרשות בפורמט PDF לחץ/י כאן.