עדכונים מקצועיים

סוגית המע"מ בגין חילוט ערבות מורכבת היא ודורשת בחינה מעמיקה של העובדות הרלוונטיות, במטרה להתחקות אחר הטיפול הראוי מבחינת דיני המע"מ. כפי שנראה להלן, בתי המשפט הכריעו בעניין באופנים שונים, כאשר אותו שופט הגיע לשתי החלטות הפוכות. חילוט ערבות יכול להתבצע הן מצד הלקוח והן מצד הספק. נראה כי ביחס להיבטי המע"מ בחילוט הערבות, יכולות להיות ארבע חלופות שונות של טיפול

בעקבות התפרצותו והתפשטותו המתמשכת של נגיף הקורונה בעולם ובישראל, הטלת מגבלות תנועה וסגר על המשק, סגירת נתב"ג ופעולות נוספות, קיימת האטה כלכלית במשק אשר קיים חשש שתלך ותעמיק, שבעקבותיה ניתן להניח כי חברות רבות ועוסקים יקלעו לקשיים אשר עלולים להוביל להליכי חדלות פירעון ופשיטות רגל. בהתאם, ייתכנו מקרים בהם עוסקים אשר סיפקו שירותים או טובין לחברות עם קשיים כלכליים ותזרימיים, יתקשו לגבות את התמורה עבור העסקה. לנוכח האמור, מצאנו לנכון לסקור עבורכם בתמצית את עמדת רשות המע"מ ביחס להוצאת תעודות זיכוי בשל חובות אבודים, כדלהלן.

ביום 30.12.2020 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח ביחס לשנת 2020. כאמור, ביום 30.11.2015 פורסם חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן: "החוק") הקובע חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".

בשנת 2017 פורסם תקן הביקורת AS 3101 אשר תיקן באופן מהותי את מודל הדיווח של רואה החשבון המבקר ביחס לחברות תחת רגולציית PCAOB. בהתאם למאמר שפרסם ה -PCAOB השינוי המשמעותי ביותר היה הדרישה מרואי החשבון לכלול סוגיות קריטיות לביקורת (Critical Audit Matters - CAM) בדוח המבקר. מטרת הדרישה הינה לספק מידע ספציפי לביקורת למשקיעים ולמשתמשים אחרים בדוחות כספיים בנושאים שבהם שיקול דעת המבקר הינו מאתגר, סובייקטיבי או מורכב במיוחד.

לאחרונה, החל בנק מזרחי טפחות, הבנק השלישי בגודלו בישראל, בקמפיין חדש, "גם זה יעבור", שהמסר בו הוא שבעוד יתר הבנקאים אימצו את הטרנד הדיגיטלי, מזרחי-טפחות ממשיכים עם הקו האישי והשירות האנושי. ישנה תפיסה כי הדיגיטל מתחרה ישיר בשירות האישי. לדעתנו, לא כך הדבר. דיגיטל הוא משלים ותומך בשירות אישי. במקרים רבים הדיגיטל אף מעצים את היכולת בשירות האישי שנותנים גופים פיננסיים. הטכנולוגיה הקיימת כיום מאפשרת לנותן השירותים להכיר את לקוחותיו לעומק וכך למעשה להפוך את הקשר עימם לאישי יותר וממוקד לצורכי הלקוח אף יותר. יתרה מכך, מרבית החידושים הדיגיטליים מוטמעים בתהליכי העבודה כך שהלקוח הסופי כלל אינו מודע להם. כלים לצורך עיבוד המידע, ניתוח הנתונים והמרתם לידע (data analytics) מאפשרים לחברות סריקה אוטומטית של תנועות ואיתור אינדיקציות להתנהלותו של הלקוח לצורך הפקת תובנות וקבלת החלטות. היתרונות בטכנולוגיה אינם מסתכמים אך ורק בהכרת הלקוחות והרחבת היצע השירותים המוצעים, אלא גם בהרחבת זמינות השירותים הניתנים להם. למשל, חברות החלו לעשות שימוש בצ'אטבוט (Chatbot) - סוג של סייען חכם וממוחשב, שאפשר לשוחח אתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר, גם שיחה מבוססת דיבור, 24 שעות ביממה, ללא הרחבת כוח האדם בחברה והתשתיות הנלוות. הצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי. הצ'אטבוט הולך ותופס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות ועשוי להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. יש אף החוזים שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים. באחרונה החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בשירות המסרים שלה מסנג'ר. היא מאפשרת למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אטבוט של פייסבוק מסנג'ר מקדמת את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בטלפונים חכמים ושעונים חכמים. לסיכום, מרבית אוכלוסיית העולם המודרני בוחרת לאמץ לחיקה את הטלפון החכם על שלל יתרונותיו וחסרונותיו על פני היחס האנושי. לכן, החדשנות הטכנולוגית אינה מסכנת את השירות האישי הניתן ללקוח אלא מאפשרת לנותן השירותים להעניק ללקוח שירותים טובים יותר המתאימים בצורה ממוקדת לצרכיו השונים, בין אם מדובר בשעות מענה רחבות יותר לשירות לקוחות, ייעול וזירוז תהליכים טכניים בירוקרטיים ובין אם בהנגשת מידע מסובך באמצעים ויזואליים ידידותיים למשתמש. כמו כן, החברות הפיננסיות היום נהנות מכל העולמות. למרביתן זרוע אישית (הן באמצעות מוקדים טלפוניים והן באמצעות סוכנים) וזרוע דיגיטלית. להערכתנו, הזרוע הדיגיטלית תתעצם, אולם לא על חשבון הזרוע האישית אלא בסינרגיה לזרוע זו. ככל שהיכולות הדיגיטליות והאנליטיות יגברו – יהפוך השירות האנושי לאישי יותר ויתמקד בחוויית לקוח מוגברת. חברה פיננסית שלא תשכיל להטמיע תהליכי עבודה דיגיטליים עשויה למצוא את עצמה הרחק מאחור.

אחד הביטויים החזקים ביותר של הגישה האירופית הוא רגולציית ה-GDPR (General Data Protection Regulation) שתיכנס לתוקף מלא ב-25 במאי השנה. הרגולציה קובעת שהמשתמש עליו נאספים נתונים הוא הבעלים של אותם נתונים ומטילה קנסות ועיצומים חמורים על גופים שיפרו את המגבלות על איסוף, עיבוד והגנה על מידע אישי של אזרחי האיחוד האירופי – קנסות שיכולים להגיע עד 4% ממחזור ההכנסות העולמי של הגוף הנקנס או עד 20 מיליון אירו. רגולציית ה-GDPR היא אחד מנושאי השיח החמים בעולם ה-IT, אך הדיון בעניינה מחמיץ במידה רבה את המשמעויות וההשלכות הרחבות יותר שגלומות ברגולציה זו על הכלכלה הדיגיטלית העולמית.