עדכונים מקצועיים

חברה יזמית ישראלית המחזיקה בנכסי נדל"ן מסחרי ביבשת אפריקה, העסיקה חברת ניהול נכסים מקומית לצורך תפעול ואחזקה שוטפת של המתחמים הנמצאים בבעלותה. לאורך השנים, ומבלי שהנהלת החברה היזמית מודעת לכך, פיתחה חברת הניהול זרוע פעילות נוספת לביצוע עבודות התאמה לשוכרים באותם מתחמים המנוהלים על ידה ונמצאים, כאמור, בבעלות החברה היזמית. מנהל הפעילות של החברה היזמית ביבשת אפריקה ניצל את מעמדו כנציג ההנהלה, המהווה גורם הבקרה היחידי מטעמה, ופעל להסטת כלל עבודות ההתאמה לחברת הניהול, בתמורה לטובות הנאה אישיות. לצורך הסוואת ההיקף החריג של עבודות ההתאמה שבוצעו, הנחה מנהל הפעילות את חברת הניהול להפיק חיובים בגין הוצאות השיפוץ בכסות תשלומי דמי ניהול לגיטימיים, לכאורה, ששילמה החברה היזמית לחברת הניהול עבור שירותי תפעול ותחזוקה שוטפים. בעקבות הצגת תוצאות מאכזבות לאורך תקופה ארוכה של פעילות החברה היזמית באפריקה, נערכה בדיקה שמהר מאוד הפכה לחקירה. החקירה העלתה ליקויים חמורים בתהליכי עבודה וכשלים מהותיים בבקרות שלמעשה כלל לא היו קיימות. כך לדוגמה, בניגוד לנהלי החברה, לא בוצע תכנון תקציבי לפרויקטים של עבודות התאמה לשוכרים ואף לא תועד במערכות החברה הליך התמחרות כלשהו בין מציעים שונים לצורך ביצוע עבודות אלו. חוסר הפיקוח והבקרות הבסיסיות, שבמקרה האמור כלל לא התקיימו, בשילוב עם שיתוף פעולה של הגורם האמון על הבקרה מצד החברה היזמית, סללו את הדרך למקרים בהם התקשרויות אושרו מבלי שגורם כלשהו מערער על כך שלאורך שנים כל עבודות ההתאמה בוצעו ע"י ספק יחיד ומבלי שהיקף התשלומים וסבירות ההוצאות נבחנו ע"י גורמי מקצוע. הכשל הראשי באירועים אלו טמון בעובדה שחברות יזמיות, בעלות מוטות שליטה רחבות ומנגנוני בקרה רופפים, המתמחות בהשקעות ובפיתוח שטחי מסחר, אינן בהכרח בעלות המומחיות לניהול ותפעול שוטף של נכסים מניבים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפעילויות מרוחקות. לצורך כך, מעסיקות החברות היזמיות קבלני משנה האחראים על הניהול השוטף של שטחי המסחר. מצב זה מביא לא אחת למקרים בהם לאחר רכישת הנכס המניב והפעלתו קיימת התרופפות במוטות הפיקוח וכתוצאה מכך נוצרים כשלים במנגנוני הבקרה. לעיתים, ספקים וגורמים הנותנים שירותים ליזמים מזהים את הפרצות בתהליכי העבודה ומנצלים זאת לרעה.

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית במספר אירועי המעילות אשר נחשפות כתוצאה מקבלת מידע אנונימי. כך עולה מנתוני סקר עבירות צווארון לבן שנערך ע"י מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה, אשר בחן למעלה מ- 100 ארגונים וחברות מובילות במגזר העסקי שבחלקן התרחשו אירועי הונאות ומעילות במהלך השנים 2022-2023. עלפי הסקר, נמשכת מגמת העלייה ביישום קו חם כאמצעי מרכזי לצורך איתור מעילות שבוצעו בארגון. בדומה לישראל, גם בעולם ישנה עלייה דרמטית ביישום קו חם בחברות וארגונים שונים. הנתונים העולים מסקרי המעילות העולמיים שנערכים ע"י ארגון ה- ACFE, מראים כי היקף הנזק הכספי שנגרם לארגונים בהם התרחשו מעילות ולא נעשה שימוש בקו חם, היה גדול פי 2 מארגונים שהטמיעו בקרבן כלי זה. כמו כן, ארגונים שבהם יושם קו חם נוטים לאתר מעילות שהתרחשו מהר יותר, לרוב כתוצאה מקבלת מידע אנונימי מעובדים.

הרשויות המקומיות בישראל מופקדות על מתן מכלול שירותים המוענקים לאזרחים בישראל ובהם החינוך, הרווחה, הבריאות, הדת, התרבות ופנאי. אמנם, בתחומים רבים הרשויות המקומיות מונחות על ידי מערכת כללים שנקבעו על ידי השלטון המרכזי ומהוות מעיין "זרוע ביצועית", אולם במרבית התחומים הרשויות המקומות מחזיקות בסמכויות נרחבות המשפיעות במישרין על חיי היום יום של התושבים, לעיתים באופן מורגש אף יותר מהשלטון המרכזי. בשנים האחרונות נחשפנו למקרים רבים בהם נציגי ציבור מהשלטון המקומי נצלו את הכוח הניתן להם לרעה. בין המקרים הבולטים ניתן למצוא את ראש עיריית רמת גן לשעבר, מר צבי בר, שהורשע בשנת 2014 בגין שוחד, הלבנת הון, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט, ראש עיריית בת ים לשעבר, מר שלומי לחיאני, שהורשע בשנת 2015 במסגרת הסדר הטיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים וכמובן ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים לשעבר, מר אהוד אולמרט, שהורשע בשנת 2014 בפרשת הולילנד. במאמר זה נתמקד בשני תחומים עיקריים החשופים למעשי שוחד ושחיתות מוניציפלית, וכן נדון בפעולות מוצעות שעל הרשויות המקומיות לנקוט לצורך התמודדות ו/או צמצום הסיכון להתרחשותם של מעשי שחיתות בתחומים אלו.

גידול במספר המעילות שנחשפו כתוצאה מקריסת חברות

על מנת לסייע לארגונים לשקם את מערכי הבקרה במציאות המורכבת שנוצרה בעקבות המשבר בנתה מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה סט בדיקות ייעודיות וממוקדות לניטור פעולות חריגות שבוצעו באזורים רגישים בתהליכי העבודה בארגון החשופים לאירועים של הונאות ומעילות. הבדיקות תבוצענה על ידי מומחים בתחום הביקורת החקירתית ויתמקדו בתקופת משבר הקורונה.

שנת 2019 מסמנת עשר שנים לחשיפתה של הונאת הפונזי הגדולה העולם, המוערכת בסך של 65 מיליארד דולר, שהתבצעה על ידי ברנרד מיידוף, בעליה של חברת ההשקעות "ברנרד מיידוף" ויו"ר הנאסד"ק לשעבר. מהי הונאת פונזי? וכיצד ניתן לזהות אותה?

רו"ח שי מדינה מפאהן קנה: "אנחנו מזהים עליית מדרגה במלחמה באירועי שוחד ושחיתות בארץ ובעולם, ולתקשורת חופשית יש חלק חשוב במלחמה בשחיתות" כך אמר בועידה הכלכלית שהתקימה השבוע בתל אביב

בסקר שנערך ע"י מחלקת הביקורת החקירתית של פירמת רו"ח פאהן קנה ניהול בקרה בשנת 2016, במסגרתו נבדקו עשרות אירועי הונאות, מעילות ומעשי שחיתות בענפי פעילות שונים, נמצא כי בכ- 16% מהמקרים בוצעו הונאות בדיווח הכספי.