עדכונים מקצועיים

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 5 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ (להלן: "המערערת"). המערערת היא חברה העוסקת במתן שרותי שמירה ונקיון. למערערת אין מלאי עסקי והיא איננה עוסקת בייצור או במסחר. הוצאותיה העיקריות הן הוצאות שכר והוצאות נלוות, המשולמות מדי חודש. לעומת זאת הכנסותיה מהשרותים אותם היא מספקת מתקבלות באיחור של 60 ימים בממוצע. במהלך השנים 2017 - 2013 המערערת הכינה שני "סטים" של דיווחים חשבונאיים: דוח חשבונאי אחד הוכן על בסיס מצטבר ואשר שימש לצרכי פעילותה המסחרית, לרבות הצגתו לבנקים לשם קבלת אשראי וחלוקת דיבידנד על בסיסו, ודוח חשבונאי נוסף שהוכן על בסיס מזומן ששימש את המערערת רק בדיווחיה לפקיד השומה. יצוין כי בשנים שקדמו לשנים שבערעור, המערערת ערכה דוחות על בסיס מצטבר והתאימה אותם לצרכי מס לבסיס מזומן ב- "דוח ההתאמה", זאת בהתאם להודעה שפרסמה רשות המיסים אשר התירה שיטת דיווח זו.

סעיף 5 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") דן בפעולות נוספות אשר נחשבות כמכירה לעניין החוק בנוסף לפעולות הנכנסות להגדרת מכירה בסעיף 1 לחוק. באחת הפעולות הנוספות הללו, עוסק סעיף 5(ב) לחוק והיא נקראת "שינוי יעוד" של נכס מקרקעין מרכוש קבוע למלאי עסקי. אחת הדוגמאות לשינוי יעוד הינה, קבלן אשר מחליט לשנות את ייעוד הבניין ששימש אותו כרכוש קבוע וממנו ניהל את משרדו ועסקיו, לחלק ממלאי הבניינים שאותם הוא מתכוון למכור במסגרת עסקו. שינוי יעוד היא פעולה שאינה מתרחשת בין 2 צדדים שונים אלא ע"י אישיות משפטית אחת, בינה לבין עצמה, כך שהדבר היחידי שמשתנה בשינוי הייעוד – הוא המהות הכלכלית שלשמה מוחזק הנכס אצל אותה אישיות משפטית, ללא מימוש הנכס וללא רווח כתוצאה משינוי היעוד.

נבקש להביא לידיעתכם כי פורסם ביום 22 במרס 2022 ניתן פס"ד של בית המשפט העליון בעניין ע"א 6409/19 אשר במסגרתו נקבע כי אין לכלול הוצאות פיתוח עתידיים במקרקעין שהרוכש התחייב לשאת בהן לעניין שווי המקרקעין בחישוב חבות מס הרכישה.

ההבדל בין עסקה מוצלחת לעסקה גרועה בנדל"ן (ולעתים מאוד-מאוד גרועה), טמון פעמים רבות בשאלה מהו המס שיוטל על המהלך. על יחיד או חברה אשר מבצעים מכירה/השכרה של מקרקעין, חל מס בשיעור של עד 47% ו- 23%, בהתאמה. בנוסף, במקרה של חברה, על מנת ליהנות מרווחיה, נדרשים בעלי המניות למשוך דיבידנד שממוסה בשיעור של 25% או 30% (מס עד הבית של כ - 46.1%). החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק") הינו כלי מרכזי של הממשלה לעידוד השקעות איכותיות בישראל ולשם כך מעניק תמריצים הכוללים הטבות מס ומענקי מדינה. החוק פונה למספר ענפים, שהעיקרי שבהם עידוד חברות תעשייה, תוכנה והיי-טק. כמו כן החוק קובע מסלולי הטבות ליזמים בתחומי התיירות, כגון: בתי מלון, מלונות בוטיק, הוסטלים וכן הטבות ליזמים בתחום בניית דירות מגורים להשכרה.

פקודת מס הכנסה מעניקה מספר אפשרויות לביצוע שינויי מבנה מגוונים שמטרתם לפתור צרכים עסקיים. יצוין, כי לא תמיד השימוש בסעיפים הנ"ל הינו הפתרון המיטבי לאור מורכבות התנאים ולכן יש לבחון את יישום הסעיפים ביחד עם בחינת מכלול ההיבטים הנלווים לשינוי המבנה וצורכי העסק ובעלי המניות בהם.

ההבדל בין עסקה מוצלחת לעסקה גרועה בנדל"ן (ולעתים מאוד-מאוד גרועה), טמון פעמים רבות בשאלה מהו המס שיוטל על המהלך. על יחיד או חברה אשר מבצעים מכירה/השכרה של מקרקעין, חל מס בשיעור של עד 47% ו- 23%, בהתאמה. בנוסף, במקרה של חברה, על מנת ליהנות מרווחיה, נדרשים בעלי המניות למשוך דיבידנד שממוסה בשיעור של 25% או 30% (מס עד הבית של כ - 46.1%). החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק") הינו כלי מרכזי של הממשלה לעידוד השקעות איכותיות בישראל ולשם כך מעניק תמריצים הכוללים הטבות מס ומענקי מדינה. החוק פונה למספר ענפים, שהעיקרי שבהם עידוד חברות תעשייה, תוכנה והיי-טק. כמו כן החוק קובע מסלולי הטבות ליזמים בתחומי התיירות, כגון: בתי מלון, מלונות בוטיק, הוסטלים וכן הטבות ליזמים בתחום בניית דירות מגורים להשכרה.