רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה וסגן נשיא איגוד המבקרים הפנימיים, מתריע מפני הנוהג בבנקים וחברות הביטוח: "ברגע שמבקר פנים מתפתה לתת עצות ניהוליות, אי התלות שלו נפגעת בצורה אקוטית"

רבות מהחברות שמעסיקות מבקרי פנים שכירים - לרוב בנקים וחברות ביטוח - מבקשות מהם להשתתף באופן פעיל ולתת עצות ניהוליות בישיבות הדירקטוריון או ההנהלה, ורבים מהם נעתרים לכך בשל רצונם להיות קרובים להנהלה ולהכיר טוב יותר את החברה המבוקרת על ידם.

ואולם, לדברי רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה וסגן נשיא איגוד המבקרים הפנימיים, מדובר בנוהג פסול: "בקשה ממבקר פנים להביע את דעתו בישיבות דירקטוריון או הנהלה עלולה להעמיד אותו במצב לא נוח בעתיד. ברגע שמבקר פנים מתפתה לתת עצות ניהוליות, אי התלות שלו נפגעת. בסיטואציה כזו מבקר הפנים הופך לחלק מתהליך קבלת החלטות שהוא עצמו אמור לבקר". את אזהרתו נתן גינוסר הבוקר (ה') בהרצאה במסגרת כנס איגוד המבקרים הפנימיים (IIA) שנערך במתחם אווניו באיירפורט סיטי.

גינוסר הזהיר גם ממצב שבו חברה מתגמלת את מבקרי הפנים השכירים שלה לא רק בהתאם להישגים של מחלקת הביקורת, אלא בהתאם להישגי הארגון ברמה העסקית או הפיננסית. "מחקרים שבוצעו ברחבי העולם מצאו כי תגמול מבקר על פי רווחיות החברה גרם למתן חוות דעת מוטה ולא אובייקטיבית על ידי המבקר", הדגיש גינוסר. לדבריו, על אף הבעייתיות הזו, "המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון בחרו לאפשר זאת, בתנאים מסוימים".

עם זאת, גינוסר הדגיש כי מבקר פנים לא יכול להיות מישהו ש"רק יושב באיזה כוך וכותב דו"חות": "על המבקר הפנימי בחברות להיות מתוחכם ובקיא בכל תחומי פעילות החברה כדי להביא ערך. צוות ביקורת הפנים חייב לפתח התמחויות מיוחדות. אתגר כזה פשוט יותר ליישום כאשר יש מחלקה גדולה יחסית – שכירה או חיצונית – של ביקורת פנימית. אם אין 'בבית' את מגוון ההתמחויות הנדרשות לביצוע התפקיד, מומלץ לקחת אותן מבחוץ. מבקרים פנימיים נמנעים פעמים רבות מלעשות זאת מכיוון שזה עולה כסף והופך את עבודת הביקורת הפנימית למורכבת יותר, אבל זה מחויב המציאות אם המבקר הפנימי רוצה להישאר על המפה".

לצפייה בכתבה שהתפרסמה ב'דה מרקר' לחץ/י כאן