להלן סוגיות חשבונאיות שעלו בדיון שהתקיים בנושא בוועדה המקצועית של המוסד לתקינה: א. האם היטל השבחה הינו בתחולת פרשנות מספר 21 של הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי, היטלים (IFRIC 21). ב.1. מהו עיתוי ההכרה בהתחייבות בגין היטל השבחה. ב.2. האם העובדה שתשלום היטל השבחה צמוד ממועד הטלת ההיטל ועד למועד מימוש הזכויות משפיעה על עיתוי ההכרה בהתחייבות. ג. האם וכיצד יובא בחשבון היטל השבחה במסגרת מדידת שוויו ההוגן של נכס מקרקעין, טרם ההכרה בהתחייבות לתשלומו, בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 13 מדידת שווי הוגן (IFRS 13). ד. מהו הטיפול החשבונאי העוקב הנדרש בעת מימוש הזכויות כמשמעותו בחוק
ההקלות כוללות, בין היתר, את הנושאים כדלקמן: •הארכת תקופת תשקיף המדף משנתיים (24 חודשים) לשלוש שנים (36 חודשים) •לוחות זמנים בהנפקה – תקופה להגשת הזמנות •צמצום המקרים בהם נדרש תאגיד לבצע תיקון תשקיף מדף לפני גיוס. •ביטול הצורך לכלול דיווחים בדוח הצעת מדף על דרך הפניה – עד לתיקון •קביעה כי לא כל הפרת דיווח תגרור אי מתן היתר או שלילה של תשקיף מדף אלא הרשות תוסמך לבחון את חומרת ההפרות, הישנותן והצעדים שננקטו למניעתן.
העמדה המשפטית הציגה מתווה לטיפול בבעיית עודף הגילוי והסרבול בדוחות, במטרה לפתור מספר בעיות הנוגעות לשימושיות הדוחות. מבנה העמדה המשפטית כלל תחילה התייחסות כללית לאופן ההתמודדות עם הבעיות הקיימות הניבטות מן הדוחות הכספיים בכללותם (הן הדיווח הכספי והן יתר חלקי הדוח) ולאחריה הובאו במסגרתה הצעות ודוגמאות ספציפיות ליישום הלכה למעשה (בכל הקשור לנסיבות של הכללת מידע בלתי מהותי, קיומן של כפילויות, מידע המהווה "שכבות גיאולוגיות" וניסוח בלתי מובן), וזאת בדרך של טבלה מרכזת.
