מחשבון
מן העיתונות

רשות המסים צריכה לסמוך על רואי החשבון בשיקום הצפון

החזרה הביתה: רשות המסים צריכה לסמוך על רואי החשבון בשיקום הצפון

כשנפתחה המערכה בצפון במסגרת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, משרדנו בגושרים ספג מכה קשה במיוחד. שלושה מעובדינו גויסו למילואים, ביניהם אני עצמי שעדיין משרת בשירות פעיל, וארבעה נוספים אשר נאלצו להתפנות מביתם למרכז הארץ. במשך חודשים ארוכים ניסינו לתפקד תחת מטר בלתי פוסק של 100-200 רקטות ביום, כשהאזור כולו היה משותק. העבודה מרחוק של תושבי הצפון הפכה לבלתי אפשרית, גם בשל השהייה הממושכת במרחבים המוגנים וגם בגלל נפילות תקשורת תקופתיות. אבל הסיפור האמיתי החל כשניסינו לסייע ללקוחותינו לקבל את הפיצויים המגיעים להם על פי חוק, ונתקלנו במערכת בירוקרטית שלא הייתה ערוכה למשבר.

הבעיה הראשונה הייתה העיתוי. מתווה הפיצויים נפתח רק בסוף נובמבר, כחודש וחצי אחרי תחילת המערכה. בזמן שהפיצויים על נזקים פיזיים ניתנו בהתאם לחוק הקיים, המערכת להגשת בקשות לפיצויים על אובדן הכנסות נפתחה באיחור ניכר. מה שמדהים הוא שגם כשהחלה מלחמת "עם כלביא" עם איראן, שם היה מספיק זמן להיערך, עדיין לא הייתה תוכנית מגירה מסודרת. הלקחים פשוט לא נלמדו. המערכת הממוחשבת להגשת הבקשות מסורבלת ולא נגישה, עם שש אופציות שונות להגשת בקשות שבעל עסק ממוצע לא יכול היה לנווט ביניהן ללא סיוע מקצועי.

הבעיה העמוקה יותר שנחשפה היא חוסר האמון של רשות המסים בציבור המקצועי. כשביקשנו הרשאות מלאות במערכת כדי לסייע ללקוחותינו, נתקלנו בסירוב. רשות המסים העדיפה שבעלי העסקים יגישו בעצמם, מבלי להבין שהמערכת המורכבת הופכת זאת למשימה בלתי אפשרית. התוצאה היא עומס אדיר על מערכת השאילתות "שע"ם" ועיכובים משמעותיים בטיפול.
 
המקרה שממחיש את הבעייתיות הוא של לקוח שבקשתו נדחתה רק משום שלא עדכן את כתובת העסק במערכת לפני המלחמה לכתובתו החדשה בקו העימות לצורך פיצויים. למרות שהגשנו רישיון עסק תקף ומסמכים רשמיים נוספים, הבקשה נדחתה בשל עניין טכני, בעוד בעל העסק זועק לעזרת המדינה בסיוע. במכתב למנהל רשות המסים שאלתי: אם אתם טוענים שהגשתי מסמכים כוזבים, מדוע אינכם פותחים נגדי בהליך פלילי? ברור שמדובר בטעות טכנית ולא בניסיון הונאה.

הבעיות לא הסתיימו עם הפסקת האש. כיום, כ-35% מתושבי קו העימות טרם חזרו לבתיהם, והצפי הוא שלפחות 15% לא יחזרו גם לאחר פתיחת שנת הלימודים הבאה. עסקים רבים נותרו סגורים בשל מחסור בעובדים והיעדר ביקוש. אך מתווה הפיצויים מתייחס רק לנזקים עד יולי 2024, ומתעלם מהפגיעה המתמשכת.

הפתרונות הנדרשים ברורים וישימים. ראשית, חייבת להיות תוכנית מגירה מפורטת למצבי חירום עתידיים, הכוללת תנאי זכאות מוגדרים, מערכות ממוחשבות מוכנות מראש ותהליכי עבודה ברורים.

שנית, רשות המסים חייבת לשנות את גישתה ולהתחיל לסמוך על ציבור רואי החשבון ויועצי המס. אנחנו אנשי מקצוע עם רישיון ומוניטין שנבנו במשך שנים. איננו מעוניינים לסכן אותם בהגשת מסמכים כוזבים או בקשות לא מבוססות. מתן הרשאות מלאות במערכת ושיתוף פעולה אמיתי יאפשרו לנו לסייע ביעילות ללקוחותינו, ויחסכו זמן יקר ומשאבים לכל הצדדים.

שלישית, יש ללמוד מהניסיון המוצלח של מתווה הקורונה ולאמץ גישה של "קודם משלמים, אחר כך בודקים" ולספק לעסקים הנפגעים חמצן מיידי לנשימה ורק לאחר מכן לבצע בדיקות מקיפות ולגבות הפרשים במידת הצורך.

רביעית, הכרחי להרחיב את תקופת הזכאות לפיצויים מעבר ליולי 2024, כך שתשקף את הפגיעה המתמשכת והעקיפה שעסקים סובלים מהם גם חודשים לאחר סיום הלחימה.

שיקום הצפון הוא אינטרס לאומי. בריחת המוחות והעסקים מהאזור מהווה איום אסטרטגי. בלי שינוי תפיסתי, בלי אמון ושיתוף פעולה בין רשות המסים לציבור המקצועי, המשימה תהיה קשה לאין שיעור. הגיע הזמן שרשות המסים תבין שרואי החשבון ויועצי המס הם שותפים למאמץ הלאומי. רק כך נוכל להחזיר את הצפון לחיים ולשגשוג.

הכתבה פורסמה ב"כלכליסט", לצפייה לחץ/י כאן

העתק את הטקסט של המאמר