banner image
מן העיתונות

השחיתות האפורה - האתגר הסמוי בממשל תאגידי

פרשת "קטאר-גייט" שעלתה לכותרות בחודשים האחרונים והסעירה את הציבור הישראלי היא רק קצה הקרחון של תופעה רחבה יותר המכונה "שחיתות אפורה". זוהי תופעה שבה טובות הנאה, הנראות לכאורה תמימות, מתגלגלות מתחת לרדאר ומשפיעות באופן משמעותי על קבלת החלטות בארגונים וחברות.

בניגוד לשחיתות "שחורה", המתבטאת במעטפות כסף או העסקת קרובי משפחה, השחיתות האפורה מתבטאת בפעולות יומיומיות הנראות לגיטימיות – מתנות צנועות, הזמנות לאירועים, או טובות הנאה "שוליות". החשוב להבין, כמעט תמיד קיים חוסר פרופורציה משמעותי בין עלות טובת ההנאה לבין הנזק הפוטנציאלי לארגון.

מה שמפתיע במיוחד הוא שהשפעה משמעותית יכולה להגיע דווקא מדרגים זוטרים בארגון. מזכירה המקבלת מתנות קטנות עשויה להשפיע על תזמון פגישות או העברת מידע. גורם זוטר בוועדת מכרזים עלול להדליף מידע למתחרים. היחסים המתמשכים בין קבלנים למפקחים בתחום הבנייה מובילים לאישור שינויים ללא בקרה נאותה.
 
ניתן לזהות מספר תחומים במשק הישראלי שפגיעים במיוחד לתופעה: תעשיית התרופות בה מקדמי מכירות זוכים לאירוח בכנסים מפוארים בארץ ובחו"ל; תחום הבנייה, בו יחסים ממושכים בין קבלנים למפקחים יוצרים פתח להטיות; חברות תעשייתיות העובדות עם ספקים קבועים במשך שנים ללא בחינת אלטרנטיבות; וועדות מכרזים, בגופים ציבוריים בהן ניגודי עניינים לא מדווחים משפיעים על החלטות.

הפתרון טמון בממשל תאגידי איתן ואתיקה ארגונית חזקה. קוד אתי חייב להגדיר כללים ברורים לגבי ממשקים עם ספקים ולקוחות, קריטריונים מדויקים לקבלת מתנות, ומנגנוני דיווח שקופים. על הדירקטוריון וההנהלה הבכירה ליישם את עקרון ה "Tone at the Top" ולשמש דוגמה אישית.

מנגנוני הגנה מעשיים הם הבסיס למניעת התופעה. ראשית, נדרש תהליך סדור של הצהרות אקטיביות על ניגודי עניינים בכל הדרגים, לא רק בדירקטוריון אלא גם בקרב עובדים הקשורים לתהליכי רכש ומכירות. שנית, יש לבצע מיפוי שיטתי של קשרים עסקיים ואישיים ובדיקות רקע מקיפות לגורמים המעורבים בתהליכי רכש ומכרזים, עם עדכון תקופתי של המידע.

פיתוח ערוצי דיווח אנונימיים ("קווים חמים") והגנה על חושפי שחיתויות מהווה מנגנון חיוני נוסף, שיעודד עובדים לחשוף התנהלות בעייתית ללא חשש מפגיעה. במקביל, חובה להגדיר מגבלות ברורות ומפורטות על מתנות וטובות הנאה. כולל סכומים מקסימליים, סוגי מתנות מותרות, ותהליכי אישור שקופים. בנוסף, יש להטמיע מערכות לניהול ספקים המבטיחות רוטציה ובחינה תקופתית של תנאי התקשרות.

חברות בינלאומיות מובילות אימצו מדיניות נוקשה במיוחד, עד כדי כך שנציגיהן נמנעים אפילו מלשלם על כוס קפה עבור שותפים עסקים, ומתעדים כל מפגש עסקי באופן מפורט. מדיניות כזו אולי נראית מוגזמת, אך היא נועדה ליצור שקיפות מלאה, העברת מסר לעובדי הארגון ביחס לגישת ההנהלה בנושא ניגוד עניינים.

בעידן של שקיפות ורגולציה מוגברת, אחריות הדירקטוריון וועדת הביקורת היא להטמיע כללים ברורים ולפקח על יישומם. כשמסר כזה מועבר מהנהגת הארגון לכלל העובדים, תוך מתן דוגמא אישית וללא "קריצת עין" בצידו, ניתן לבנות סביבה עסקית אתית ואחראית יותר בישראל.

הכתבה פורסמה ב"כלכליסט", לחץ/י כאן לקריאה

העתק את הטקסט של המאמר