פסיקות חדשות ומפתיעות במע"מ

לאחרונה פורסמו שלוש פסיקות (מחוזי) חדשות במע"מ. שלושת פסקי הדין, עוסקים בנושאים שונים לחלוטין, ובשלושתם יש קביעות מעניינות מאוד ואחת מאוד מפתיעה וחריגה. 

• ע"מ, 38465-02-20, טרייד מוביל בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א 3. עיסוקה של המערערת בתחום המסחר בכלי רכב משומשים – רכישתם ומכירתם. בין היתר, המערערת מקיימת שיתופי פעולה עם יבואני מכוניות חדשות שמציעים מבצעי טרייד אין" (מכירה בהמרה) ללקוחותיהם. במסגרת מבצעים אלה, הלקוח יכול למכור את רכבו הישן במחיר אטרקטיבי, הגבוה משווי הרכב בשוק, ולקבל את התמורה כזיכוי כנגד מחיר המכונית החדשה שהוא מעוניין לקנות מהיבואן. רכישת כלי הרכב הישנים מידי הלקוחות נעשית על ידי המערערת (ולא על ידי היבואן עצמו) והמערערת מתחייבת כלפי היבואן לעשות כן. בהמשך, המערערת מעמידה את כלי הרכב הישנים למכירה לצדדים שלישיים. בגין חלקה בתפעול מבצע הטרייד-אין, המערערת מקבלת מידי היבואן סכום כסף ("התקבול מהיבואן") לכל מכונית חדשה המשווקת על-ידי היבואן על פי המבצע. 

כוחו השיווקי של מבצע הטרייד אין נעוץ במחיר הגבוה שמשולם בדרך כלל ללקוח עבור רכבו הישן, ועל ידי כך מוענקת לו, בעקיפין, הנחה ברכישת המכונית החדשה מן היבואן. אולם כתוצאה מהצעת מחירי הטרייד אין הגבוהים, לעתים המערערת מפסידה במכירת הרכבים המשומשים לצדדים שלישיים. 

יצוין, כי על פי הוראות חוק מע"מ והתקנות על-פיו, סוחר העוסק ברכישה ומכירה של כלי רכב משומשים מחויב במס על ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה (ולא על המחיר המלא). 

סעיף 5(א) לחוק מע"מ: "שר האוצר רשאי לקבוע סוגים של דברי אמנות ושל נכסים משומשים למעט דירת מגורים שהמס עליהם, כשהם נמכרים בידי מי שעסקו מכירת נכסים כאלה, יהיה לא ממחירם המלא אלא מההפרש שבין מחירם בעת המכירה לבין מחירם בעת הרכישה. קבע שר האוצר כאמור לא ינוכה מס התשומות שהוטל כל מכירתם לעוסק או על יבואם בידיו".  

בגין התקבול מהיבואן המערערת הוציאה חשבונית מס כולל מע"מ ליבואן. אולם, כאמור, הרכב המשומש עשוי להימכר לצד שלישי בהפסד, בשל כך, ועל מנת להתמסות על הערך המוסף האמיתי לפי תפיסתה, המערערת קבעה לעצמה נוהל לפיו במקרה של הפסד במכירת הרכב הישן, תירשם "הודעת זיכוי לספרים" בגובה ההפסד, ופעולה זו תקטין את החיוב במע"מ בגין התקבול מהיבואן. (קרי, המערערת קישרה בין חשבונית המס עבור התקבול מהיבואן להוצאת תעודת הזיכוי בשל ההפסד ממכירת הרכב המשומש). 

המשיב, מנהל מע"מ, לא קיבל את אופן דיווח זה ולדעתו הוצאת הודעות הזיכוי לספרים נוגדת את החוק, בשל כך, ערך למערערת שומות עסקאות לתקופות דיווח אוגוסט 2013 עד יולי 2018. 

בית המשפט המחוזי: ביחס לשיטת הודעת הזיכוי לספרים – מגיע בית המשפט למסקנה כי לא ניתן על פי דין לאמץ את שיטת המערערת, הכורכת את שתי העסקאות האמורות באמצעות הודעת הזיכוי. במישור הטכני, דומה כי אין כל עיגון בחוק לטכניקת הוצאת הודעת זיכוי לספרים שהנהיגה המערערת על דעת עצמה. העליות המנויות בסעיף 49 לפיהן ניתן שלא לשלם את מלוא מס העסקאות על פי החשבונית המקורית, אינן מתקיימות כאן לגבי העסקה בין המערערת ובין היבואן: עסקה זו כן יצאה לפועל בשלומתה והיא כלל לא בוטלה, ואף לא חלה לגביה "טעות בחשבונית". מוסד הודעת הזיכוי נועד למקרים של ביטול עסקה (ביטול מלא או חלקי) או שינוי התנאים הכספיים של העסקה באופן המשפיע על הערך המוסף המופק ממנה. 

יחד עם זאת, בית המשפט מקבל את טענתה החלופית של המערערת לפיה יש ליישם את הוראות סעיף 5(א) לחוק מע"מ באופן מצרפי, וקובע כי על המנהל לערוך תחשיב שומת עסקאות חדשה לפיה יותר תחשיב מצרפי חודשי בנוגע לכל יבואן בנפרד. 

לפס"ד המלא לחץ כאן.

• ע"מ 67212-03-18, כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' מנהל מע"מ פתח-תקווה. ארבע המערערות הן חברות כרטיסי אשראי; הערעורים עוסקים בחיוב המערערות במע"מ, ביחס לעמלות שנגבות על-ידן, וזאת בקשר לעסקאות בינלאומיות בלבד; החבות במס ערך מוסף בגין עמלות כאשר מחזיק כרטיס האשראי (הצרכן) הוא תושב ישראל ורוכש באמצעות הכרטיס טובין או שירותים מבית עסק הנמצא בחוץ לארץ. העמלות שנמצאות במוקד הדיון – הן העמלה הצולבת (או עמלת המנפיק) וכן עמלת מט"ח; יחד חויבו המערערות במס עסקאות בסך של כ- 132 מיליון ש"ח בשל העמלה הצולבת ובמס עסקאות בסך של כ- 121 מיליון ש"ח בשל עמלת המט"ח. 

המחלוקת נטושה סביב זכאותן של המערערות להתחייב במע"מ בשיעור אפס בגין העמלות הנדונות. 

נזכיר כי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ מעניק מע"מ בשיעור אפס,  בגין מתן שירות לתושב חוץ, כדלהלן: 

"מתן שירות לתושב חוץ, למעט שירות ששר האוצר קבע לעניין זה; לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל...."; 

המערערות טענו, בין היתר, כי השירות ניתן רק לתושב החוץ (בתי העסק בחו"ל), ולא ניתן שירות גם לתושב ישראל (המחזיק בכרטיס). בית המשפט לא קיבל עמדה זו, וקבע כי המחזיק בכרטיס, קיבל גם הוא שירות מהמערערות, ברם, הוא קבע כי לגבי חלק מהעמלות – השירות שניתן לתושב ישראל, לא ניתן בישראל אלא בחו"ל (שימוש פיזי בכרטיס בחו"ל) – ולכן זכאי למע"מ אפס. 

בית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי קובע כי בכל אותם מקרים שהצליחה המערערת להוכיח כי המחזיק בכרטיס, השתמש בכרטיס כשהוא נמצא בחו"ל – צריכת השירות הייתה בחו"ל – מקום הצריכה הוא מקום מתן השירות – הואיל ותושב ישראל נמצא בחו"ל – הרי שהשירות שניתן לו, לא ניתן בישראל אלא בחו"ל ולכן עמלות אלו זכאיות למע"מ אפס.  

ביחס לעסקאות שהשימוש בכרטיס האשראי בוצע מרחוק (טלפון, אינטרנט) אין וודאות מלאה שמחזיק הכרטיס היה בחוץ לארץ בעת עריכת עסקת היסוד. 

ביחס לעסקאות אלו, המערערות טענו, בין היתר, כי ניתן לפלח את העסקאות לעסקאות שהשכל הישר מוביל למסקנה כי השימוש היה בעת שהלקוח נמצא בחו"ל – מסעדות בחו"ל, מלונות בחו"ל, אטרקציות, השכרת רכב. 

בית המשפט לא מקבל את הפילוח של המערערות, וקובע כי הענפים המוכרים והעיקריים שיזכו להטבה הם: מסעדות וברים, מרכולים (סופרמרקטים ומכולות), תחנות דלק, חנויות פיזיות להלבשה ולביגוד (לא כולל אתרי קניות מקוונים), מוניות, מספרות ומכוני ספא, תחבורה ציבורית עירונית, בתי קולנוע, תוך הדגשה כי הנטל להוכיח ולהציג נתונים אמינים ומופרטים לפי מיון הענפים כאמור, מוטל על המערערות, וככל שקיים ספק לגבי סיווג עסקאות כלשהן, הספק יפעל לחובתן. 

זאת ועוד. בית המשפט אף קובע כי ניתן להגיע למסקנה זהה כאמור, מכוח סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ, אשר מעניק מע"מ אפס בגין: "מתן שירות בחוץ לארץ בידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל; "מקום הצריכה" הוא אותה מדינה בה נמצא המקבל בשעה שהוא נזקק לשירות ומסתייע בו. צריכת השירות בחו"ל היא מתן השירות בחוץ לארץ המזכה במע"מ אפס; קרי כאשר המחזיק בכרטיס נמצא בחוץ לארץ – הרי שעסקינן בשירות בניתן בחוץ לארץ הזכאי למע"מ אפס אף מכוח סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ; 

מיסוי עמלות המט"ח – העיגון החוזי לגביית עמלת המט"ח נמצא בהסכם בין הצרכן לבין המנפיק – קרי, לא מדובר בשירות לתושב חוץ (סעיף 30(א)(5) לחוק) אלא בשירות לתושב ישראל, ונשללת תחולתו האפשרית של סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ. ביחס לעמלות אלו, מגיע בית המשפט למסקנה זהה כאמור בעמלות הצולבות. קרי, עמלת מט"ח בגין שימוש בכרטיס שנעשה פיזית בחו"ל (המחזיק נמצא בחו"ל) זכאית למע"מ אפס מכוח סעיף 30(א)(7) ומנגד כאשר מדובר בעסקה המתבצעת מישראל (המחזיק נמצא בישראל) יחולו על העמלות מע"מ בשיעור מלא. דין עמלת המט"ח יהיה כדין העמלה הצולבת. 

לפס"ד המלא לחץ כאן.

• פס"ד בהפתעה – ע"מ 27808-10-21, רזאל (ע.צ.) סוכנויות בע"מ נ' מנהל מע"מ רחובות. בפס"ד נדון עניינה של חברה שעיקר עיסוקה הוא בענף הביטוח ובהשכרת משרדים. בשנת 2014 רכשה החברה מאדם פרטי קרקע המיועדת למגורים. בעל המניות של החברה טען כי תחילה ייעד את הקרקע לבניית בית המגורים שלו ושל בני משפחתו, אולם בסופו של דבר החליטו בני המשפחה שלא לעשות כן והקרקע נמכרה ריקה כפי שנרכשה. בגין רכישת הקרקע החברה לא הוציאה חשבונית מס עצמית, לטענתה, בשל העובדה שהרכישה לא נעשתה במסגרת עיסוקה כ"עוסק" לצרכי מע"מ, אלא למטרות השקעה ארוכת טווח. בסוף שנת 2019 כעבור כחמש וחצי שנים מכרה החברה את הקרקע לאדם פרטי אחר. רשויות מע"מ ראו במכירת הקרקע כ"עסקה" החייבת במע"מ ובהתאם חייבו את החברה בשומת מס עסקאות. מנגד, טענה החברה שמכירת הקרקע איננה "עסקה" החייבת במע"מ מאחר שאין עיסוקה של החברה במכירת מקרקעין, ומכאן ערעורה של החברה.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי אין לראות במכירת הקרקע "עסקה" החייבת במס בידי החברה, שכן עסקי החברה אינם כוללים מכירת מקרקעין ומדובר במכירה בעלת גוון הוני ולא עסקי. הערעור התקבל. 

נעקוב ונמתין לראות האם מע"מ יערער על פסיקת המחוזי.

לפס"ד המלא לחץ כאן.