השקעות המוסדיים בחברות הייטק ישפיעו דרמטית על שוק העסקאות

"השקעות המוסדיים בחברות הייטק ישפיעו דרמטית על שוק העסקאות"

כך אמר רו"ח ניר ייני, שותף בפירמת רואי החשבון פאהן קנה בכנס אפיקי גיוס חדשים לחברות הייטק שהתקיים בנוכחות הגופים המוסדיים הגדולים בישראל, הבורסה לניירות ערך ונוספים. בכנס הוצגו ההזדמנויות הניצבות בפני חברות ההייטק בשל תוכנית ההשקעה הישירה של המוסדיים בסך של כ- 2 מיליארד שקל ויציאה לדרך של פלטפורמת המסחר החדשה TASE UP

שוק ההייטק בישראל ממשיך לרתוח: "כניסת הגופים המוסדיים והשקעותיהם בחברות ההייטק ממשיך לגדול וב-18 חודשים הקרובים אנו צפויים לראות בין 50 ל-100 עסקות משמעותיות. היקף כזה של עסקאות בשוק יכול להתפרש לגידול של 20% בעסקאות, על פי נתונים אספנו אנחנו רואים שיש כ-250 עסקאות השקעה של גופים בחברות הייטק בראשית דרכן". כך אמר מנכ"ל פאהן קנה יועצים, שלומי ברטוב, בוובינר אפיקי גיוס חדשים לחברות ההייטק שערכו פירמת רואי החשבון פאהן קנה ומשרד עורכי הדין פרל כהן. "המבחן יהיה מעבר לשנה וחצי הקרובות בהנחה והמוסדים יוכלו לגבש לעצמם את שיטות העבודה וההשקעה הישירה בחברות הייטק", הוסיף ברטוב.

הוובינר עסק בהזדמנויות הניצבות בפני חברות צמיחה טכנולגיות ישראליות ובתהליכי גיוס כספים, וכלל שיתוף פעולה יוצא דופן בין הגופים המוסדיים בישראל בו לקחו חלק רו"ח ניר ייני שותף, ומנהל תחום ההייטק בפאהן קנה, שלומי ברטוב מנכ"ל פאהן קנה יועצים, עו"ד אנה משה שותפה בכירה בפרל כהן, חני שטרית-בך סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך, שרון פרידריך מנהלת מכירות ופיתוח שווקים בבורסה לניירות ערך, גת מגידו סמנכ"ל השקעות בפסגות, ורן דגן מנהל השקעות טכנולוגיה בדיסקונט קפיטל. לאחרונה השיקה הרשות לחדשנות, משרד האוצר, רשות שוק ההון והרשות לניירות ערך תוכנית הטבה מס' 43 לעידוד השקעותיהם של הגופים המוסדיים בישראל בחברות הייטק, במסגרתה נבחרו 10 גופים מוסדיים אשר ישקיעו כשני מיליארד שקל בחברות אלה, בזמן שהמדינה תגן על השקעותיהם, בגובה 40% מההשקעה.

ניר ייני, שותף, מנהל תחום ההייטק בפאהן קנה ציין כי "המטרה החד משמעית של מסלול ההטבה היא לסייע בצמיחה של ההייטק הישראלי בטווח הקצר והארוך. המטרה היא שהמוסדיים יעמיקו את ההשקעות שלהם בהייטק ויהפכו לרלבנטים ומומחים בתחום. מדובר באירוע מכונן. פעם ראשונה ברמה לאומית כזאת, מעודדים את שילוב המוסדים בהשקעה ישירה בהייטק הישראלי. אנחנו כבר רואים את ההתעוררות של החברות בשטח, והתעניינות הרבה של לקוחותינו באפיקי ההשקעות הללו, לרבות ליווי חברות לרישום לפלטפורמת המסחר החדשה של הבורסה, ה-Tase Up, בלי תשקיף וללא כפיפות לחוק רשות ניירות ערך".

חני שטרית-בך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לניירות ערך אמרה כי "משבר הקורונה עזר לחברות ההייטק מאחר והעלה את המודעות לחברות טכנולוגיה וביומד. משקיעים אמריקאים כבכל משבר עצרו בתחילה השקעות מחוץ לארה"ב, כך שהשקעות בחברות ההייטק הישראליותירדו, ובמקביל תוכנית הטבה 43  שהכניסה את המוסדים למשחק, פתחה את הביקוש להשקעה בחברות ההייטק המקומיות". עוד הוסיפה שטרית בך כי "2020 היא השנה הכי טובה מאז 2007. עד סוף השנה יירשמו למסחר כ-30 חברות חדשות שביצעו IPO בבורסה, מתוכן 19 חברות הייטק, כאשר סכום הגיוס עד כה הינו  4 וחצי מיליארד שקל ושווי החברות החדשות עומד על  כ-18 מיליארד שקל".

עו"ד אנה משה שותפה בכירה במשרד פרל כהן אמרה: "כניסת המוסדיים משנה את כללי המשחק. מצד אחד הם יזרימו הון נוסף ומצד שני המגבלות הרגולטוריות אשר לא מאפשרות למוסדיים לפקח או להתערב בניהול חברות המטרה - ישנו את המקובלות בהשקעות מעין אלו. אלו לא השקעות קרנות הון סיכון או אנג׳לים. זו בריה חדשה לגמרי שדורשת הערכות בנושאים שונים כגון ביטוח נושאי משרה. להערכתי, פלטפורמת ה- TASE UP תעלה את נראות החברות הפרטיות הטובות ואת כמות ההשקעות ללא ההוצאות הכבדות שבצידה של פעולת הרישום למסחר ובראשן פרסום תשקיף וקיום החובות החלות על תאגיד מדווח. עו"ד משה מסבירה כי "חשוב לציין שה-TASE UP  מאפשרת לציבור, דרך קרנות הפנסיה, להשתתף בפריחה של חברות ההייטק הציבוריות, אשר עד עכשיו הייתה מוגבלת לקרנות הון סיכון ואנג'לים ויש להניח שנראה חברות נוספות שנרשמות למסחר. עם זאת, מדובר בהסדר חדש וישנן שאלות שנצטרך לחשוב עליהן גם כאן כגון סוגיות דיווח ושיתוף בעלי מניות בחדשות רלוונטיות הגם שאין חובות דיווח, דיווח לרשם, תנאים מסוימים הנוגעים לחסימה של ניירות הערך ממסחר והתפתחויות נוספות".

גת מגידו, סמנכ"ל השקעות בפסגות דיברה על היתרונות של השקעות גופים מוסדיים בהייטק "גוף מוסדי הוא תמיד שותף פיננסי, ולא יכול לקבל כסא בבורד או להשפיע על ניהול החברה, למעט דרך עקרונות של ממשל תאגידי ואסיפות כלליות.  זה הופך אותנו  לשותף מצוין לקו- אינווסט עם קרנות הון סיכון שלעיתים רבות לא רוצות להכניס קרנות דומיננטיות אחרות". באשר לקרטריונים שמעניינים אותם בחברות אמרה כי "אנחנו מחפשים חברות שהוקמו ע"י יזמים סדרתיים, שיוכלות להציג מכירות. התחומים שנשקיע בהם חייבים להיות גדולים ואטרקטיביים, עם פוטנציאל צמיחה משמעותי. התחומים העיקריים שמעניינים אותנו להשקעה הם B2B software, פינטק, digital health,  Agtechו- Foodtech. חלק לא מבוטל מהתוכנית שלנו יושקע בקיימות, אנחנו לומדים את סוגיות האקלים וההזדמנויות שנוצרות, עם השקעה לתחום ה- ESG  ומובילים אותו כבר שנים".

רן דגן, מנהל השקעות טכנולוגיה בדיסקונט קפיטל, התייחס לתהליך להשקעות שהחברה עוברת  "יש ריבוי חברות שיוצאות לגייס סבבי השקעה. לעיתים מומלץ להפגש עם המשקיע גם חודשים רבים לפני סבב הגיוס המתוכנן כדי שיוכל להכיר את החברה ולזרז את תהליך הבחינה העתידי כאשר תצא החברה לסבב הגיוס המתוכנן. יכולת החברה לתכנן קדימה חשובה עבור המשקיעים אך לא פחות עבור החברות. אנחנו כמשקיעים מקצועיים מסתכלים קדימה על היום שאחרי תוכנית 43 ומעוניינים לתמוך בחברות הפורטפוליו שלנו גם מעבר לשנה וחצי הקרובות, וממליצים לחברות לבחון פרמטרים שכאלו בעת בחינה של משקיעים פוטנציאליים".

הכתבה פורסמה באנגלית באתר גלובס ביום 24.12.2020, לצפייה לחץ/י כאן.