עמדות חייבות בדיווח בנושא מס ערך מוסף ועדכוני פסיקה

 עמדות חייבות בדיווח חדשות לשנת המס 2022 בנושא מס ערך מוסף ועדכוני פסיקה

1. עמדות חייבות בדיווח חדשות לשנת 2022 בנושא מס ערך מוסף

רשות המיסים פרסמה את רשימת העמדות החייבות בדיווח החדשות לשנת המס 2022 בנושא מס ערך מוסף. מדובר בעמדה אחת – עמדה מספר 14/2022 – החבות במע"מ בשל מכירת דירת מגורים מכוח סעיף 5(ב) לחוק מע"מ.

סעיף 5(ב) לחוק מע"מ קובע, כי מחיר העסקה בשל מכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין שרכש אותה ממי שאינו מלכ"ר, מוסד כספי או עוסק, יהיה ההפרש בין מחיר הדירה בעת המכירה לבין מחירה בעת הרכישה.

העמדה החדשה קובעת כי: "בנסיבות בהן נרכשת דירת מגורים כאמור לעיל בידי עוסק במקרקעין (להלן – "העוסק") ומתקיימת אחת החלופות שלהלן, לא יחולו הוראות סעיף 5(ב) לחוק מע"מ מאחר, ולמעשה, מהות העסקה היא מכירת מקרקעין או דירת מגורים חדשה, לפי העניין. לפיכך, בהתקיים אחת החלופות האמורות המס יחול על מלוא מחיר המכירה ולא רק על ההפרש בין מחיר המכירה לבין מחיר הרכישה:

• הריסה של הדירה הנרכשת ולאחר מכן מכירת המקרקעין על ידי העוסק;
• הריסה של הדירה הנרכשת, בניית דירה חדשה תחתיה ומכירתה על ידי העוסק;
• מכירת הדירה הנרכשת בידי העוסק בנסיבות בהן חלה על הדירה תכנית בתוקף להריסה, הוגשה בקשה להריסה או ניתנו לגביה היתר הריסה או צו הריסה. "

ויובהר, רשימת העמדות היא מצרפית וכוללת גם את העמדות שפורסמו בשנים קודמות.

בהקשר לכך, נזכיר כי סעיף 67ד לחוק מע"מ מגדיר:

""עמדה חייבת בדיווח" – עמדה שמתקיימים בה כל אלה:

• היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים עד תום שנת המס החולפת;
• יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון שקלים חדשים בשנה או על 5 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנים לכל היותר. "

2. עדכוני פסיקה

• ע"מ 6804-02-21 אחים אנטון חברה לעבודות בנין עפר ופתוח בע"מ נ' מנהל מע"מ עכו

חבות במע"מ בגין עבודות שבוצעו ותמורתן טרם שולמה

חברת נדים כאמל ובניו בע"מ זכתה במכרז של נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תעבורה בע"מ לביצוע עבודות תשתית עבור אצטדיון עכו דרום (במסגרת מסילת ברזל עכו-כרמיאל).

המערערת שימשה כקבלן משנה של חברת נדים כאמל לצורך ביצוע עבודות התשתית מושא המכרז. כאשר הוסכם כי המערערת תקבל מחברת נדים כאמל את כל התשלומים שישולמו על-ידי נתיבי ישראל בניכוי 6.5% מהתשלום, אשר יוותרו בידיה של חברת נדים כאמל.

העבודות כללו, בין היתר, התייחסות לתמחור עבודות של שאיבת מי תהום באזור. לטענת המערערת בפועל עבודות שאיבת מי התהום באזור ביצוע עבודות התשתית היו בהיקף עצום הרבה מעבר למה שהוצג על-ידי חברת נתיבי ישראל במכרז כנדרש לביצוע עבודות אלו, תוך שהמערערת נדרשה לרכוש ציוד שאיבה מיוחד ויקר ערך ולבצע פעולות הנדסיות מורכבות בעלויות כספיות ניכרות ובלתי מתכוננות. כך לטענתה, עלות עבודות השאיבה הגיעה לסך של כ- 9.5 מיליון ₪, אך נתיבי ישראל סירבה לשלם את הסך האמור לה ו/או לנדים כאמל.

בשל אי תשלום התמורה בגין עלות עבודות השאיבה, הגישה המערערת תביעה לבית המשפט המחוזי, כנגד נתיבי ישראל.

המשיב (מנהל מע"מ עכו) הוציא למערערת שומת עסקאות בסך 1,369,611 ₪ (קרן מס) בגין עלות עבודות השאיבה על-ידי המערערת. המערערת טענה תוך שהיא נסמכת על הוראות סעיף 7 רישא לחוק מע"מ, כי אינה חייבת בתשלום מס העסקאות בגין עבודות השאיבה היות שאין מדובר בתמורה מוסכמת בינה לבין נדים כאמל ו/או נתיבי ישראל. המשיב מצידו טוען, כי המערערת חייבת בתשלום מס העסקאות מושא השומה, וזאת מהטעם שאין מחלוקת כי מדובר בעבודות בניה כהגדרתן בסעיף 28(ג) לחוק מע"מ, שביצוען הושלם ועל פי הדין קמה חובת תשלום מס עסקאות.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי עבודות השאיבה כלולות במחיר העסקה ועל כן מועד החיוב במע"מ מכוח סעיף 28(ג) הוא בעת קבלת התמורה או בעת סיום העבודות, כמוקדם. לדברי בית המשפט התביעה שהוגשה על ידי המערערת מבוססת על עילה חוזית ולפיכך היא אינה יכולה לטעון, מחד, בתביעתה כלפי נתיבי ישראל, כי קיימת הסכמה ברמה החוזית לפיה נתיבי ישראל חייבת לשלם לה את עלות עבודות השאיבה, ומאידך, להעללות טענה במסגרת הערעור דנן לפיה אין המדובר בתמורה מוסכמת. קבלת עמדת המערערת לפיה היא אינה חייבת בתשלום המס לאור העובדה כי הסכום הנתבע שנוי במחלוקת, משמעה למעשה כי עוסק לא יתחייב בתשלום המס כל עוד לא שולמה לו התמורה בפועל, שהרי תמיד קיימת אפשרות, כי הקונה יעלה טענה כנגד העוסק על מנת להימנע מתשלום המורה או על מנת להפחיתה. בנוסף המערערת התעלמה מהוראות סעיף 7(2) לחוק מע"מ, אשר כולל ב"מחיר העסקה" גם כל הוצאה שהוצאה בביצוע העסקה, שעל פי ההסכם על הקונה להחזירה, כמו גם כל פיצוי בשל הפרת ההסכם כאשר אין מדובר במצב דברים של ביטול ההסכם. הערעור נדחה.

• ע"א 5188/20, מנהל מע"מ תל-אביב מרכז נגד דומסטרוי חברה קבלנית לעבודות בנייה ופיתוח בע"מ

ביטול רטרואקטיבי של רישום כעוסק מורשה 

המשיבה, חברה בשם דומסטרוי חברה קבלנית לעבודות בנייה ופיתוח בע"מ (להלן: דומסטרוי) נרשמה כ"עוסק" לעניין חוק מע"מ בשלב בו טרם החלה בניהול פעילות עסקית, וזאת בהתאם להוראה המאפשרת רישום כאמור ל"אדם שהוכיח...שהוא מקים עסק" (סעיף 52(ב) לחוק מע"מ). כעבור מספר שנים, במהלכן ניהלה ענייניה מול רשויות המס כ"עוסק", התברר כי אין היתכנות להקמת המיזם (הקמת בית מלון בכרם התימנים בת"א) בו הייתה דומסטרוי מעוניינת, ובעקבות זאת הוגשה על ידיה בקשה לביטול רישומה כעוסק באופן רטרואקטיבי. מנהל מע"מ מרכז דחה את הבקשה לבטל את הרישום למפרע. דומסטרוי ערערה על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי בת"א קיבל את ערעורה. והורה על ביטול הרישום באופן רטרואקטיבי.

בית המשפט העליון:  חלופת עסק בהקמה, הקבועה בסעיף 52(ב) לחוק מע"מ, היא חלופה העומדת על רגליה שלה, ואינה תלויה או מותנית בחלופת עוסק בפועל, המוגדרת בסעיף 1 לחוק. לפיכך, אדם שבחר לממשה, ונרשם כעוסק מכוחה, רואים אותו 'לכל דבר ועניין' כעוסק, וזאת ללא תלות בשאלה אם היוזמה עלתה יפה, והבשילה לכדי פעילות עסקית. כך, בכפוף לשני חריגי הביטול הקבועים בסעיף 61 לחוק מע"מ – רישום שלא כדין ורישום שאינו נדרש, אותם יש להחיל, במישרין או על דרך ההיקש, גם על חלופת העוסק בפועל.

אין חולק על כך שרישומה של דומסטרוי כעוסק נעשה מלכתחילה כדין. דומסטרוי ביקשה להקים עסק של מלון; בחרה בנתיב שסלל המחוקק באמצעות סעיף 52(ב) לרישום מקימי עסק; הוכיחה להנחת דעתו של המנהל כי היא מקימה עסק; ופעלה בתום לב למימוש תכניתה העסקית. לדידי, בפועלה כך, דינה של דומסטרוי ממועד רישומה היה כשל עוסק לכל דבר ועניין, וזאת על פי חלופת העסק בהקמה, הפועלת, כאמור, במנותק מהשאלה האם פעילותה הלכה למעשה נכנסת בגבולותיה של הגדרת "עוסק" לפי סעיף 1 לחוק (דהיינו במנותק מחלופת העוסק בפועל). לשון אחרת, משנמצא כי השימוש בחלופה זו נעשה כדין, ממילא אין אפשרות לפעול במקרה זה בהתאם לאפשרות הביטול מחמת רישום שלא כדין הקבועה בסעיף 61(א) לחוק. נוכח זאת, ולאור הטעמים שהזכרתי לעיל, החלטתו של המערער לדחות את בקשת דומסטרוי לבטל רישומה למפרע – כאילו מעולם לא הייתה במעמד עוסק – מוצדקת. עוד קבע השופט, כי רק במועד בו נזנחה התוכנית להקמת בית המלון באופן סופי, הפסיקה עילת הרישום להתקיים, ועל כן רק ממועד זה ואילך היה בסיס למחיקת הרישום. הערעור של מע"מ התקבל.

לעמדה חייבת בדיווח בנושא מס ערך מוסף – לחץ כאן.