שומת תשומות לאיחוד עוסקים בגין הודעת זיכוי

התיישנות הוצאת תעודת זיכוי בשל חובות אבודים

הרינו להביא לידיעתכם כי לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז בעניין גורי תעשיות מוצרי בע"מ בדבר התיישנות הוצאת תעודת זיכוי בשל חובות אבודים.

במרכזו של פסק הדין עומד ערעור על שומה לפי מיטב שפיטה שהוציא מנהל מע"מ רמלה (להלן: "מנהל מע"מ") לאיחוד העוסקים (להלן: "איחוד העוסקים") הכולל שש חברות שאחת מהן, תנועה שירותי לוגיסטיקה ואחסנה (בפירוק) בע"מ, מצויה בפירוק (להלן "תנועה").

ביסוד השומה שהוצאה על ידי מנהל מע"מ, עומדת הודעת זיכוי שהוציאה חברת רקיט בנקיזר (להלן: "רקיט") לתנועה בגין חשבוניות שלא שולמו לה, בגובה 95% מהחוב בהתאם להודעת המפרק כי הסך שיוחזר יהיה כ-5% מהחוב.

איחוד העוסקים לא הקטין את מס התשומות בהתאם להודעת הזיכוי, ועל כן הוציא מנהל מע"מ את השומה.

הטענה העיקרית שנטענה על ידי איחוד העוסקים, היא כי הודעת הזיכוי שהוצאה על ידי רקיט, הוצאה לאחר המועד הקבוע לכך בתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות"), ולפיכך חלה עליה התיישנות המאיינת את השומה שהוצאה.

תקנה 24א לתקנות מע"מ קובעת, בין היתר, את לוחות הזמנים להוצאת הזיכוי, כדלקמן:

"הוצאת הודעת הזיכוי והגשת הודעה כאמור בתקנה משנה (ב) ייעשו לאחר שחלפו שישה חודשים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב וכל עוד לא חלפו שלוש שנים מן המועד האמור (להלן: "התקופה"). במניין התקופה לא יבואו:

• פרק הזמן שבין יום הגשת תביעת חוב במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל לבין יום מתן אישור המפרק או הנאמן לחלוקת דיבידנד סופי למבקש;
• פרק הזמן שבין יום הגשת תביעה לבית המשפט לגביית החוב ובין יום היות פסק הדין לפסק דין חלוט.".

 במקרה הנדון הוצאו חשבוניות המס בין התאריכים 28.9.2008 ועד ל-15.4.2009.

ביום 27.9.2011 הוגשה בקשה לפירוקה של חברת תנועה ע"י רקיט.

ביום 6.11.2011 התמנה לתנועה מפרק זמני.

ביום 11.1.2012 ניתן צו פירוק והמפרק הזמני מונה כמנהל מיוחד.

ביום 6.6.2012 הוגשה תביעת החוב של רקיט כנגד תנועה על סך של 29,818,000 ₪.

ביום 26.6.2013 הודיע המפרק הזמני והמנהל המיוחד כי הסיכוי לגבות את החוב הוא קלוש וכי דיבידנד הפירוק שיחולק לא יעלה על כ- 5% ממצבת החובות.

ביום 31.10.2013 הוציאה רקיט לתנועה את הודעת הזיכוי.

ניתן לראות שמיום הגשת תביעת החוב (6.6.2012) ליום הוצאת החשבוניות (28.9.2008 – 15.4.2009) – עברו למעלה משלוש שנים. ובתוספת התקופה מיום הודעת המפרק כי הסיכוי לגבייה קלוש (26.6.2013) ועד למועד הוצאת תעודת הזיכוי (31.10.13) – עברה תקופה נוספת של כ- 4 חודשים.

המשיב (מנהל מע"מ) טען כי הודעת הזיכוי הוצאה במועד, שכן רקיט היא שהגישה את בקשת הפירוק (ביום 27.9.2011), ולפיכך מועד הבקשה "עוצר" את תקופת ההתיישנות כאמור בתקנה 24א לתקנות. לשון אחרת, החשבונית הראשונה הוצאה ביום 28.9.2008 – הגשת בקשת הפירוק ביום 27.9.11 – עבר כ- שלוש שנים פחות יום.

יחד עם זאת, המשיב מתעלם מתוספת התקופה שבין הודעת המפרק על סיכוי הגבייה (26.6.2013) ועד מועד הוצאת תעודת הזיכוי (31.10.13) – תקופה נוספת של 4 חודשים וביחד 3 שנים וארבעה חודשים פחות יום.

בית המשפט:

הטענה כי בקשת הפירוק שהוגשה על ידי הנושה "עוצרת" את תקופת ההתיישנות, סבורני כי אין לכך יסוד שבדין, ואת ניסיונו של המשיב להכניס לגדרי הוראת תקנה 24א לתקנות בקשת פירוק כך שזו עצמה תחשב כ"תביעת חוב", או כהגשת תביעה לבית המשפט לגביית החוב לעניין תקנה 24א, אין לקבל.

תקנה 24א לתקנות קובעת כי לצורך תקופת ההתיישנות בת שלוש שנים אין להביא בחשבון את התקופה שבין יום הגשת תביעת החוב במסגרת הליכי הפירוק ובין יום מתן האישור על חלוקת דיבידנד סופי.

תביעת החוב במקרה דנן הוגשה רק ביום 6.62012, דהיינו לאחר שחלפו שלוש שנים מהמועד שבו הוצאה החשבונית הרלוונטית האחרונה (15.4.2009).

לתביעת חוב במסגרת הליך פירוק משמעות משפטית ומעשית. אין מדובר אך ורק בהליך טכני או פורמלי כפי שביקש המשיב להציגו, ואין מקום לומר כי עצם הגשת הבקשה לפירוק, גם על ידי אותו נושה שהגיש את תביעת החוב, היא בבחינת תביעת החוב לעניין תקנה 24א לתקנות.

ניכר כי מתקין התקנות דקדק בשלבי הליך הפירוק השונים, ולא מצא לנכון, ובצדק, להבחין בין נושה שהגיש את בקשת הפירוק ובין יתר הנושים, ולא מצא לנכון, ובצדק, להבחין בין נושה שהגיש את בקשת הפירוק ובין יתר הנושים שהגישו "רק" תביעות חוב. מדובר בהתיישנות מהותית, תעודת הזיכוי התיישנה ולפיכך דין הערעור להתקבל והשומה מבוטלת.  

לאור פסק הדין, אנו ממליצים, לבחון את מועד הגשת תביעת החוב, וזאת ביחס להתיישנות הקבוע בתקנה 24א ובפרט "לעצירת" תקופת ההתיישנות.

כאמור, הגשת תביעת החוב עוצרת את מניין תקופת ההתיישנות ולכן יש חשיבות להגשתה מוקדם ככל הניתן על מנת ל"עצור" את תקופת ההתיישנות. זאת ועוד, קיימת חשיבות להוצאת תעודת זיכוי בסמוך לאישור המפרק על סיכוי הגבייה ולא להמתין.

למעבר לפסק הדין המלא  בפורמט PDFלחץ כאן [ 470 kb ]

למעבר להוראת הפרשנות של רשות המסים בעניין חובות אבודים  בפורמט PDF לחץ כאן