מן העיתונות

עושים חשבון לקורונה

מיקי בלומנטל מיקי בלומנטל

משרדי ראיית החשבון בישראל חווים את המשבר הכלכלי באופן מוחשי ומישירים אליו מבט מדי יום. בכירי עולם ראיית החשבון אשר מלווים את העולם היצרני, מבקרים את העסקים בשגרה, ומתמודדים יחד עם העסק בעת משבר, עומדים לא רק בפני האתגר של צמצום הפעילות שלהם, אלא גם בפני הקושי לסייע לחברות הנמצאות במצב לא פשוט שלא דומה למשברים אחרים שהכרנו כאן. אם בשגרה רואה החשבון דואג ליציבות העסקים אותם הוא מלווה, תוך הפעלת מנגנונים מסודרים ומוכרים בכדי להבין את המצב הנוכחי של החברה ולהעריך את פעילותה העסקית העתידית, מגפת הקורונה טרפה את הקלפים. לא רק שהיא גרמה לחוסר יציבות עבור ענפים שלמים ועסקים רבים במשק, ישנם גם חוסר ידיעה והבנה למשך כמה זמן היא תשפיע באופן ישיר ועקיף על השוק הגלובלי והמקומי.

כחמישה חודשים לאחר הטלת מגבלות התנועה והחלת הסגרים על המדינה והמשק הישראלי, ישבנו לשיחה עם כמה מבכירי רואי החשבון בישראל, אלה שיודעים מה באמת קורה בספרי החשבונות העסקיים של החברות הגדולות בישראל, וזאת בכדי להבין מה המצב הנוכחי של המשק הישראלי. רואי החשבון פוגשים גם הצלחות עסקיות, חלקן מרשימות מאוד. אך במשבר הנוכחי ישנם הרבה יותר עסקים שנפגעו מאשר כאלה שהצליחו. בתקופה הנוכחית הם חווים מקרוב - בעצמה ובתכיפות רבה יותר - את האתגרים ואף את ההתרסקויות העסקיות של הלקוחות שלהם. הם נכנסים לעובי הקורה כדי להציל את החברות, נלחמים מול משרדי הממשלה על המענקים המשולים לבלוני חמצן עבור אותם עסקים הנמצאים עמוק מתחת למים ועומדים לטבוע. הם מייעצים לחברות לעשות מה שאפשר כדי להתייעל ולחצות את המשבר, ומלווים גם את מי שנאלץ לגשת להליך חדלות פירעון. במקביל הם מנסים לבנות לעסקים קיימים גשר לעתיד ולא לנתק את אספקת החמצן מחלקים שיבטיחו את עתיד החברות, כשהמשבר יחלוף, או כאשר יגיע המועד שעוצמתו תפחת באופן משמעותי.

לכתבה התראיינו רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד, ורו"ח ועו"ד קובי שטיינמץ, מנהלים ב'שטיינמץ עמינח ושות' רו"ח'. אריה ביגר ורובי אלמוג, שותפים ובעלים ב'פריידקס רו"ח'. רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון 'פאהן קנה' ורו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל 'פאהן קנה ניהול בקרה'. ורו"ח עופר אורליצקי, שותף במשרד רו"ח 'ליאון אורליצקי ושות'.

כמי שמכיר היטב "את הקרביים" של לא מעט חברות במשק הישראלי, כיצד היית מתאר את השפעת משבר הקורונה עליהן?

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד, ורו"ח ועו"ד קובי שטיינמץ, מנהלים בשטיינמץ עמינח ושות' רואי חשבון: הבעיה המרכזית בעינינו היא העבודה בתנאי אי וודאות. הלקוחות ואנחנו לא יודעים מה הצפי של ההכנסות ויש לכך השפעה רוחבית. כך למשל: במצב שברירי שכזה יש קושי לאנשים, חברות ועסקים להוציא ו'לבזבז' כספים מה שכמובן משפיע באופן כזה או אחר על חלקים נרחבים במשק. התלות בעולם הגלובלי פוגעת אפילו בענפים הנחשבים למוצלחים כמו ענף ההייטק. אנחנו חושבים שאחת הבעיות המרכזיות במצב הנוכחי הוא אופן הטיפול בשערי הכניסה והיציאה לישראל. בעולם כבר חזרו לעבוד ולטוס ואצלנו המצב עדיין קפוא יחסית. הצמיחה של ישראל הגיעה רבות בזכות הקשרים הבינלאומיים והפעילות של אנשי השיווק הישראלים בכל העולם, פעילות אשר מוקפאת במצב הנוכחי וגם מקשה על המשק.

אריה ביגר ורובי אלמוג, שותפים ובעלים ב'פריידקס רו"ח': המשבר לא חסך שבטו מחלק מהחברות, מי יותר ומי פחות. ניתן לומר בזהירות כי מרבית החברות המטופלות על ידי משרדנו פריידקס ושות', ערכו בעזרתנו את ההתאמות המתבקשות, הן בצעדי ייעול והן בגישור על פערי תזרים מזומנים, כך שההשפעה השלילית פוחתת. יחד עם זאת יש חברות ומלכרי"ם מתחומי התיירות, הנסיעות, האירועים, התערוכות והתרבות שהפגיעה בהן קשה מאוד וחלקן הוציאו את עובדיהן לחל"ת ועקב המגבלות חדלו למעשה לפעול. כרואי חשבון בפרקטיקה עלינו להפעיל בימים אלה יותר כישורים פסיכולוגיים - שהרי לפעמים בסמיכות מועדים אנו מייעצים לחברות המשווקות מוצרים לסופרים ו/או פארמים ומצבן הכספי השתפר ומייד אחר כך מקיימים פגישה עם משרד נסיעות שסגר את דלתותיו.

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון 'פאהן קנה': ההשפעה הקשה ביותר היא חוסר הוודאות. חברות אינן יודעות כיצד המשבר יתפתח וכתוצאה מכך מה תהיה השפעתו עליהן בהמשך הדרך. קיימת אקסיומה שהמשבר עד כה אינו סוף פסוק ו-2021 עלולה להיות קשה יותר, כיוון שהפגיעה הכלכלית טרם הופנמה במלואה. כאשר קיים חוסר ודאות, חברות נכנסות למגננה ונוטות לבצע פחות יוזמות עסקיות נועזות, מקטינות מינוף, מצמצמות כח אדם וכו'.

רו"ח עופר אורליצקי, שותף במשרד רו"ח 'ליאון אורליצקי ושות': משבר הקורונה פגע בחלק גדול מהחברות במשק הישראלי. מידת הפגיעה תלויה בענף שהחברות עוסקות בו ולפיכך חלק מהחברות נפגעו קשה מאוד, כמו חברות בענף התיירות והאירועים, וחלק נפגעו באופן בינוני כולל השפעה עקיפה כמו המעגל השני של החברות שנפגעו קשה, ואולם יש חברות שכמעט לא נפגעו (בעיקר בתחום ההיי-טק).

על רקע ההתפשטות הנגיף והשפעתו על המשק, האם תקופות של משבר כלכלי "מסייעות" לחשיפת אי סדרים בתוך ארגונים/מעילות? מה ניתן לעשות בכדי למנוע גילויים אלו רק בשעת משבר ולפקח עליהם גם בזמן פעילות שגרתית?

אריה ביגר ורובי אלמוג: אין ספק כי בתקופה מאתגרת זו נוצר מעין "פסק זמן" המאפשר בחינה עמוקה יותר של נהלים ושיטות עבודה. אנו ממליצים ללקוחותינו לנצל משאבי זמן פנויים לכך. ניתן לומר כי כחלק מביצוע פעולות התייעלות ניתן לטייב את מנגנוני הבקרה. תאורטית נהוג לחשוב כי בתקופות רגיעה או משבר צפים אי סדרים או מעילות, ואכן אנו ממליצים ללקוחותינו להיות ערים לכך ואף מכוונים אותם להפעלת כלים של ביקורת פנימית מעבר למקובל.

רו"ח יוסי גינוסר: אנחנו רואים גידול של ממש בחילוקי דעות עסקיים, גילויי מעילות ואי סדרים כספיים. בכל משבר, כאשר שולי הרווח מצטמצמים, עולים וצפים חילוקי דעות בין שותפים עסקיים. זליגות כספיות שניתן היה להתעלם מהן בתקופת שפע, הופכות לקריטיות בתקופות קשות. על חברות לקיים פעילות שוטפת למניעת מעילות (מדיניות anti-fraud) מתמשכת ולא להמתין שמעילות יתרחשו, כיוון שעלותן לארגון בשלב זה היא גבוהה הרבה יותר מאשר עלות מניעתן.

רו"ח עופר אורליצקי: מובן שרוב החברות במשק עברו ועוברות תהליך התייעלות בגלל אופי הפגיעה ולפיכך כשמבצעים תכנית התייעלות מגלים גם אי סדרים ו/או מעילות. בזמן פעילות שגרתית כאשר המבנה הארגוני ברור ומופעלים אמצעי בקרה כמו מבקר פנים, ניהול סיכונים וכן קיום נהלים ברורים, אי סדרים מתגלים באופן שגרתי.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד, ורו"ח ועו"ד קובי שטיינמץ: התקופה הזאת מעניקה הזדמנות לא רק לחשוף אי סדרים כאלה או אחרים, אלא גם להכיר באופן טוב יותר את מכלול העבודה בשטח. אני מכיר מנכ"ל של חברה גדולה שבתקופת הקורונה, בעקבות הצמצומים הראשונים של מרץ-אפריל, היה צריך לבצע במקביל תפקיד של כמה מעובדיו. דווקא בעקבות זאת הוא הבין טוב יותר מה העובדים שלו עושים, למד טוב יותר את העבודה, וגם הגיע למצב שהוא מבין אילו משאבים דורשים כמה מהתפקידים שהוא לא הכיר לעומק לפני כן.  לדעתי אנשי הניהול צריכים להכיר את התפקידים שהעובדים שלהם עושים באופן מעמיק ולא באופן שטחי. מנהל שלא יודע לעשות את העבודה של העובד שלו, או לפחות להבין אותה היטב, נמצא בבעיה. לא בכדי אומרים שמנהל טוב מגיע מלמטה ועבר תפקידים רבים בחברה, או לפחות למד להכיר אותם.

בתקופה זו של חוסר וודאות כלכלית, נדמה שתפקידו של רואה החשבון/מבקר הפנים מקבל משנה חשיבות. אילו אתגרים מרכזיים ניצבים בפני רואי החשבון בימים אלה?

רו"ח יוסי גינוסר: מבקר פנימי הוא שומר סף, בדומה לרואה החשבון המבקר, מנהל הסיכונים, מנהל האכיפה וכו'. תפקידו הוא לסייע לחברה לשפר תהליכים כך שיאפשרו חסכון במשאבים, לסייע בשמירה על נכסי החברה ולהגן על החברה מפני קנסות ותביעות כספיות הנובעות מאי עמידה בדרישות החוק והרגולציה. תפקידים אלו מתחדדים בתקופת משבר, כיוון שהחברות מעוניינות להימנע מעלויות מיותרות, דליפות כספים, מעילות וקנסות, עד כמה שאפשר.

רו"ח עופר אורליצקי: תפקידו של רואה חשבון מקבל משנה חשיבות בתקופות משבר כי עליו לוודא שהחברה מציגה את מצבה באופן מלא ואמיתי ועליו להתריע בחוות דעתו על מצב החברה.

מבקר הפנים צריך, לפי תכנית העבודה שלו, לראות שהנהלים נשמרים ומבוצעים גם בתקופת משבר והתייעלות.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד, ורו"ח ועו"ד קובי שטיינמץ: אנחנו נתייחס בתשובתנו לרואה החשבון: יש לו לרו"ח את החובה והזכות להיות זה שעומד מול רשויות המיסים השונות ולגייס את המענקים עבור הלקוחות שלו. בתקופה הזאת עזרנו ואנחנו עודנו עוזרים ללקוחות שלנו בקבלת המענקים. היו וישנם הרבה קשיים, ביבי אמר אמנם שהמענקים יתקבלו במהרה, אבל בפועל לקח זמן ממושך והיה צורך בהפעלת משאבים רבים כדי לקבל את המענקים במהרה. יש לא מעט פרוצדורות בירוקרטיות כמו בדיקות של רשות המיסים, בקרות שונות, וזאת עוד לפני העובדה שלעיתים לוקח זמן רב, לפעמים אפילו חודש עד חודשיים עד שממלאים את כל הדרישות לקבלת הבקשות למענקים והלוואות מדינה. צריך להסתכל גם על סביבת העבודה במהלך הזמן שעובר: אנחנו עומדים מול לקוחות שנמצאים לעיתים במצב אקוטי וצריכים מיידית את הכסף והם תקועים ללא עבודה, עם התחייבויות, ומול בירוקרטיה קשה, מה שפוגע לפעמים בשיקול הדעת שלהם כשהם צריכים לקבל החלטות. זו תקופה שבה רואה החשבון צריך להיות גורם מאוזן ומאזן שגורם להם לחשוב איך צולחים את המשבר, אבל גם לתת להם את שיקול הדעת ואת היכולת להחליט איך ממשיכים כשהדברים יחזרו לתיקונם.

אגב, לדעתנו, זו תקופה שבה רואי החשבון צריכים להרגיש את הקשיים של הלקוחות ולא לגבות תוספות תשלום על הסיוע בהשגת המענקים, אלא להשקיע את ה'מעבר' ולעזור ללקוחות לשרוד כי זהו זמן שבו הלקוחות צריכים כל שקל. ולכן בתקופה הזאת החלטנו לא לגבות כסף על שעות נוספות, למרות שנתנו המון שעות נוספות.

אריה ביגר ורובי אלמוג: תפקידו של רואה החשבון הופך להיות מאתגר יותר. במצב עניינים רגיל נדרש רואה החשבון לסוגיית "העסק החי", סוגיה מורכבת המהווה "מבט צופה עתיד" על סמך נתונים מבוקרים. בתקופה זו כאשר העתיד לוט בערפל קשה מאוד עד בלתי אפשרי לחזות פעילות עתידית גם כאשר בכוונת הנהלת החברה לנקוט בצעדים דרסטיים - שכן מגבלות צצות ועולות חדשות לבקרים והיציבות הכלכלית תנודתית מאוד.

ראיונות עם בכירים בכנ"ר ובמערכת הבנקאית מלמדים על גידול צפוי בתיקי "חדלות פרעון". ראוי להדגיש כי אם תהייה התראה במועד מצד רו"ח שמלווה את התאגיד המצוי בקשיים - הרי שבניהול נכון תחת נאמן ובחסות בית המשפט ותמיכת כונס הנכסים הרשמי ניתן יהיה לשקם ולהבריא חברות, יחידים וארגונים שונים. לאחרונה הכנ"ר, הממונה על חדלות הפירעון, ממליץ על מינוי רואי חשבון כבעלי תפקיד נאמן/מפרק לצד עורכי דין. אנו כמשרד שליווה בעבר תאגידים רבים בהליכי הקפאת הליכים סבורים כי זו מגמה מבורכת שכן לרואי החשבון ידע נרחב בליווי יום יומי של עסקים הן בהיבט של ניתוח פעילות לאורך זמן והן בהמלצות לצעדי התייעלות וטיוב תזרימי המזומנים.

אילו ענפים נפגעו בצורה הקשה ביותר ובאיזה אופן? מה הן הדוגמאות הרדיקליות ביותר שפגשת? וכמובן גם להיפך, אילו ענפים הרוויחו ובאיזה אופן?

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד, ורו"ח ועו"ד קובי שטיינמץ: תיירות כמובן. אנחנו רואים פגיעה קשה בענף האירועים: אולמות אירועים, מפיקי אירועים, אירועים עסקיים ותיירות, כולם נפגעו. גם ענף הגסטרונומיה נפגע קשות.

תיירות ומפיקי אירועים ואנשים שעובדים באירועים זה הקטלני ביותר. המסעדות עוד עובדות קצת, ענף האירועים לא.

אי-קומרס מאוד הצליח, כל נושא ריהוט הבית, גננות, שיפוצים (אנשים עושים גינות חדשות, משפצים), והאנשים האלה עובדים בלי סוף. הרבה אנשים משקיעים בבית שלהם ומשפרים אותו. וכמובן רשתות שיווק של מזון – אבל לטווח ארוך, המיתון משפיע גם עליהן.

רו"ח עופר אורליצקי: ענפים רבים נפגעו באופן קשה כמו תיירות שירדו בהכנסות מ- 100 ל- 0. הענפים שהרוויחו בתקופת הקורונה, בעקר ענפים בתחום האונליין.

אריה ביגר ורובי אלמוג: הפגיעה הקשה ביותר שמשרדנו חווה הינו בחברות העוסקות בתיירות נכנסת ויוצאת, הפקת אירועים/מופעים שחלקם מתוכננים מעל שנה מראש, הקמת תערוכות, ארגון ואולמות אירועים, הגברה תאורה וכיו"ב. לצערנו בשל המגבלות חברות אלו, חוו ביטול כלל צבר ההזמנות שלהן וחדלו זמנית מפעילות. חברות אלו מתקיימות כיום בקושי רב. ללא שיפור במצב התחלואה וכפועל יוצא מכך הסרת המגבלות, חלקן הגדול, עלולות לחדול מפעילות.

משרדנו מלווה גם עמותות רבות, חלקן עמותות מתחום התרבות, אשר פעילותן מבוססת על אירועי תרבות כולל בפריפריה. גם פעולתן של עמותות אלו פסקה לחלוטין.

לעומת זאת ניתן לומר כי חנויות מקוונות אשר נפתחו ע"י לקוחותינו העוסקים במסחר קמעונאי פורחות בימים אלו ומהווים זריקת עידוד לירידה במכירות באתרי מכירה פיזיים וכאמור גם תאגידים שמשווקים מוצרים בסופרים/פארמים/בתי מרקחת, חווים גידול בהיקפי הפעילות. עמותות מתחום התרבות / ההרצאות / ההשכלה הגבוהה, מנסות בהצלחה קיום אירועים / לימודים גם של ספרות ושירה תוך שימוש באמצעים מקוונים.

רו"ח מיקי בלומנטל: בהיותנו משרד ראיית חשבון בעשירייה הראשונה ומדורגים הגדולים בארץ בתחום הביקורת הפנימית והחקירתית, מתאפשר לנו לראות כיצד מאות לקוחותינו מתמודדים עם המשבר. קיימות שלוש קבוצות של לקוחות: הראשונה היא של חברות אשר עוברות מצוין את המשבר. בתוכן חברות תרופות, תשתיות, ייצור נשק ועוד. עסקיהן של חברות אלו לא רק שלא קטנו, אלא אף גדלו. בקבוצה השנייה חברות שנפגעו קשה מהמשבר. בתוכן חברות לניהול קניונים, רשתות בתי מלון, רשתות קמעונאות (לא מזון) ועוד. הקבוצה השלישית אשר היא מהווה את רוב החברות, כוללת גופים אשר נפגעו מהמשבר במידה מתונה.

האם הסיוע הכלכלי שמעניקה המדינה לעסקים מספק לדעתך והאם אכן יגשים את מטרתו, או שמדובר על מעט מדי ומאוחר מדי?

רו"ח עופר אורליצקי: הסיוע שנתנה המדינה התחיל ברגל שמאל והיה איטי אך לאט לאט הולך ומשתפר. ניתן להגיד שהתוכניות שנעשו ועברו בכנסת הם בכיוון הנכון. עדיין הביצוע בשטח, כלומר קבלת הכספים ע"י החברות, אינם בקצב מספיק.

אריה ביגר ורובי אלמוג: הכי קל להאשים את הממשלה/הפקידות ומקבלי ההחלטות. ראוי לזכור כי חלק ניכר מההחלטות מתקבלות תוך כדי תנועה. מטבע הדברים חלק מהצעדים שננקטו כגון מענק לכל אזרח פחות אפקטיביים מאשר אחרים, למשל מענק השתתפות בהוצאות. בשלב הבא היינו מציעים למקבלי ההחלטות לפצות בעיקר ענפים שהפגיעה בהם אנושה כגון אלו שהזכרנו קודם, שכן בסיום המשבר נזדקק להם וחבל שלא יהיו שם עבור כולנו.

רו"ח מיקי בלומנטל: רבים מהלקוחות מתלוננים כי הסיוע הכלכלי טרם הגיע לפתחם וגם אם יגיע, הוא עלול להגיע מאוחר מדי לאחר שנסגרו כבר קווי ייצור ותחומי פעילות.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד, ורו"ח ועו"ד קובי שטיינמץ: הסיוע כן מספק, הוא הגיוני וסביר. מה שלא מספק זה היעילות שלו וגם האופן שבו הוא נקבע. למשל: ברשות המיסים בודקים את 2020 לעומת 2019, ונותנים לך את המענק ביחס לשנים אלו ולפי כך קובעים את זכאותך. מדד היחס מעוות לפעמים, אם למשל קיבלתי במרץ אפריל הכנסה חריגה או כזו שנפרסה לכמה חודשים, אז המענק יהיה בעייתי ולא ישקף את המציאות הכלכלית והכנסותיו של הלקוח. בכל מקרה, גם אם קבלת המענקים מתעכבת הרי שצריך לא לוותר ובמידה והמענק שמתקבל לא מתכתב עם המציאות העובדתית יש להגיש השגות – לא פעם רשות המיסים פועלת באופן שרירותי ולפי מדדים ספציפיים הפועלים לרעת הנישום ולא לטובתו.

בשביל לחדד את הדוגמה נפרט עוד טיפה: אם ב-2019 היה סכום גדול שהתקבל על סמך מספר חודשי עבודה, אז מס הכנסה יגיד שמדובר על סכום שהתקבל על מספר חודשים וצריך לפרוש אותו כדי לדייק את גודל המענק. לעומת זאת אם אדם לא עבד במרץ אפריל אך קיבל כסף באיחור על עבודתו בחודשים אלו – מס הכנסה יגיד שלא מגיע לו מענק. כך יוצא שהרבה אנשים שעובדים בשיטת תשלום של שוטף 30, 60, 90 או אפילו 120, עלולים להפסיד את המענקים בעקבות שיטת החישוב הזאת של רשות המיסים.

לסיום, נודה למספר טיפים מקצועיים לחברות שיסייעו להן להתמודד עם אתגרי השעה.

רו"ח יוסי גינוסר, רו"ח מיקי בלומנטל: ניתן להבין חברות אשר בתקופה זו מקצצות בכל עלות, אשר אינה הכרחית, כדי לאפשר לגל לעבור מעליהן ולהרים את הראש לאחר שיעבור. עם זאת, דרך זו טומנת בחובה את הזרעים לאבדן כספים בעתיד. קיצוץ בבטיחות בעבודה במפעל עלול להביא את תאונת העבודה הבאה. אי עמידה בחוק "עד יעבור זעם" עלול להטיל על החברה תביעות וקנסות רגולטוריים. אי זהירות בתקופה זו של עבודה מהבית עלול להביא לתקיפת הסייבר הבאה. שאננות ואי ביצוע פעילות מניעתית עלולה להביא את המעילה הבאה. עצתי לחברות היא להמשיך בפעולות הבקרה שבוצעו בתקופת השיגרה, כיוון שאלו יאפשרו לשגשג לאחר חלוף המשבר.

רו"ח ועו"ד שמוליק הירשפלד, ורו"ח ועו"ד קובי שטיינמץ: במצב שהוזכר בשאלה הקודמת לגבי קבלת מענקים לא מספקים, או אי קבלת מענקים, יש להגיע לרשות המיסים ולהגיש השגות. לא לוותר על הכסף שבאופן אובייקטיבי מגיע לכם.

אריה ביגר ורובי אלמוג: היום יותר מתמיד חשוב לשמור אצבע על הדופק - ניהול תקציב ותזרים מזומנים ברמה מקצועית נאותה מקלים על קבלת החלטות. לעיתים מצב השוק מחייב לקבל החלטות כואבות כגון פיטורי עובדים, אך חשוב לפעול בשום שכל ובמחשבה תחילה. ראוי לנצל את התקופה לבחינה מעמיקה של העסק על רבדיו השונים, בתקופה זו נח מאוד לנקוט בצעדי ייעול - המשבר יחלוף והייעול ישמש מנוף משמעותי לצמיחה עתידית. לקוח מנוסה שלנו טוען כי יש לגייס כסף כאשר אתה יכול לא כאשר צריך - עשו זאת כיום בעיקר בקבלת הלוואות בערבות מדינה למי מכם שטרם ניצל, שהרי מחיר הכסף כיום זול וההזדמנויות העסקיות קיימות – כמובן בחנו היטב כל הזדמנות באמצעות בעלי מקצוע.

אל תיכנסו להרפתקאות מסוכנות וחלילה אל תייעדו הלוואות שצריך להחזיר, על מנת לממן הוצאות שוטפות. שיקלו השקעה ברכוש יצרני החל מ-1.9.2020, למי מכם שיהיה זכאי לפחת מואץ בגין רכישת ציוד המשמש בפעילות מזכה.

הכתבה פורסמה באתר כלכליסט, לצפייה לחץ/י כאן.