מן העיתונות

הרתיחה בשוק הקריפטו מביאה את הלבנת ההון למחוזות מסוכנים

שי מדינה שי מדינה

הרתיחה בשוק הקריפטו מביאה את הלבנת ההון למחוזות חדשים ומסוכנים

גופי אכיפה בעולם סבורים כי במקרים רבים, קבלת כספים מעבירות כמו סחר בסמים ומרמה נעשית במטבעות דיגיטליים. אלה פועלים להידוק הרגולציה, אך מטבעות דיגיטליים הנחשבים לחסויים יותר מקשים על עבודתם

גופי אכיפה בעולם סבורים כי במקרים רבים, קבלת כספים מעבירות כמו סחר בסמים ומרמה נעשית במטבעות דיגיטליים. אלה פועלים להידוק הרגולציה, אך מטבעות דיגיטליים הנחשבים לחסויים יותר מקשים על עבודתם.

מטבעות הקריפטו המובילים, ביטקוין ואת'ריום, רשמו זינוק של מאות אחוזים, שלא נעלם מעיני המשקיעים - וגם מעיניהם של מלביני ההון. ההערכה בקרב גופי האכיפה בעולם, ובהם ארגון FATF העולמי, היא כי במקרים רבים, קבלת כספים מעבירות מקור - כמו עבירות רכוש, סחר בסמים, מרמה, שוחד, סחיטה וסחר בלתי חוקי בנשק - נעשית באמצעות מטבעות דיגיטליים.

הפריצה המתוקשרת למערכות של חברת הביטוח שירביט העלתה לכותרות בישראל את אופן תשלום הכופר שדרשו ההאקרים מהחברה. תמורת אי־פרסום המידע שנגנב, תבעו הפורצים 50 מטבעות ביטקוין ששוויים כמיליון דולר. גם ענקית האלקטרוניקה פוקסקון, המרכיבה בין היתר את מכשירי האייפון, חוותה לאחרונה מתקפת כופרה, והאקרים דרשו ממנה 1,804 מטבעות ביטקוין (כ־34 מיליון דולר).

מטבעות דיגיטליים הם למעשה קבצים מקודדים המאוחסנים בארנק דיגיטלי, שאליו ניתן לגשת באמצעות מחשב, טלפון נייד או אפילו להדפיס את הקוד ולאחסנו. הארנק הוא האמצעי היחיד שנדרש כדי להתחיל ולסחור במטבעות, וכדי להקים ארנק נדרשת כתובת דוא"ל בלבד. המטבעות מאפשרים למשתמשים להיעזר במערכת כספים דיגיטלית לצורך מסחר אנונימי, שבמרבית המקרים אינו כפוף למנגנוני פיקוח רגולטוריים.

קשה לעקוב אחר מקור הכספים ולכן קל יותר לגורמים הסוחרים בה לשנע סכומי כסף גדולים ממקום למקום, ולהמיר כל מטבע דיגיטלי שברשותם למטבע קריפטו אחר. נכון לתחילת 2021, מלבד הביטקוין, כולל שוק הקריפטו יותר מ־9,128 מטבעות סחירים הניתנים להמרה, וקיימות למעלה מ־37,763 זירות שבהן ניתן לסחור במטבעות הללו. ניתן לפזר את המטבעות בין כמה ארנקים, למכור אותם ולקבל עבורם כסף מזומן. על כן גובר החשש כי גורמים עברייניים שצברו הון שחור ינצלו את זירת הקריפטו לצורך הלבנת הון.

ה־FATF מגביר את המאבק בהלבנת הון

הלבנת הון היא תהליך של הטמעת רכוש שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית הלגיטימית כדי שניתן יהיה להשתמש בו ללא חשש מרשויות האכיפה. לרוב מדובר בכסף שחור, והניסיון להחדירו לתוך מערכת כלכלית מוכרת נעשה תוך השקעתו באפיקים לגיטימיים הנתונים לרגולציה ופיקוח. הלבנת הון קלאסית מתחלקת לכמה שלבים: הכסף השחור שהושג בעבירה מוחדר למערכת כלכלית מוכרת. לאחר מכן יוצרים שכבות הגנה וטשטוש עקבות כדי לנתק את נתיב הכסף. לבסוף, הכסף שכבר "הולבן" מושקע במקורות ונכסים לגיטימיים, דוגמת קניית נדל"ן מניב. ככל שהפעילויות הבלתי חוקיות מוטמעות בכלכלה החוקית, וככל שאלה אינן מופרדות מהפעילות הממסדית, כך קשה יותר לאתר פעילות של הלבנת הכספים.

כחלק מהמאבק העולמי בהלבנת הון, ביוני 2019 אישר ארגון ה־FATF את תיקון הסטנדרטים הבינלאומיים. לפיהם, כל מדינה מחויבת בהחלת רגולציה למאבק בהלבנת הון ומימון טרור בנוגע לפעילות בנכסים וירטואליים. ההנחיות נועדו לסייע למדינות ולגופים הפועלים בשוק הקריפטו להבין את החובות המוטלות עליהם, לצורך יישום אפקטיבי של דרישות הארגון. כמו כן נקבע כי יש להטיל סנקציות משמעותיות על גופים שאינם עומדים בהנחיות אלה.

בישראל הרשות לאיסור הלבנת הון פועלת לא מעט להידוק הרגולציה. באוקטובר 2018 נכנס לתוקפו התיקון בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים בקשר למתן שירותים בנכס פיננסי. ההגדרה של "שירות בנכס פיננסי" באה להחליף ולהרחיב את המונח "שירותי מטבע", שהוגדר בחוק איסור הלבנת הון. זו כוללת את כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים דרך עיסוק שאינם מתן אשראי

עם הנכסים הפיננסיים שהתווספו להגדרה נמנה גם מטבע וירטואלי, מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על מתן שירותים פיננסיים בהם. הפיקוח עלה מדרגה עם אישורו לפני כחודש של נוסח התיקון לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור על ידי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. התיקון מרחיב את החובות הכלולות בו גם לגבי נותני שירותים בנכסים פיננסיים כהגדרתם בחוק, וכן מחיל אותן לראשונה על גופים המעניקים שירותים במטבעות וירטואליים. המשמעות היא שכל הגופים העוסקים במתן שירותים בנכסים וירטואליים יידרשו לבצע הליך זיהוי מלא לכל צד בעסקה, ובמידה שנותן השירות יזהה פעילות חשודה - יהיה עליו לדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון.

על אף הידוק הרגולציה, בעידן הטכנולוגי של המאה ה־21, ישנם מטבעות דיגיטליים רבים הנחשבים לחסויים יותר ומקשים את המעקב אחר זהות בעל הארנק. כך, לדוגמה, סוחרים ממירים את הביטקוין למטבע MONRO, בשל הקושי לעקוב אחר פעולות העברה וקבלה המתבצעות בו, כמו גם על סכומי הפעולות בו. זאת בהשוואה למטבעות אחרים כמו ביטקוין ואת'ריום, שפרטים על אודות הפעולות בהם חשופים לכל.

  הונאות הפונזי הגיעו לעולם הקריפטו

זירת המטבעות הדיגיטליים הנסחרים משמשת בסיס לצמיחת הונאות חדשות בהיקפים גדולים. בעשור האחרון חלק הולך וגדל מהונאות הפונזי הגיע גם לעולם הקריפטו. בדומה להונאות פונזי "קלאסיות" שבהן מבצעי ההונאה משכנעים את לקוחותיהם להשקיע בנכס פיקטיבי שאינו קיים, בהונאת פונזי בעולם הקריפטו הנכס הפיקטיבי משנה את פניו למטבע וירטואלי שאינו קיים באמת.

ככל שכמות המטבעות הדיגיטליים הסחירים גדלה, כך צומחות זירות המסחר בעולם, שמשתמשות במודלים חדשניים המספקים למשקיעים דרכים רבות ליצירת הכנסה פסיבית. רובן המכריע של אותן זירות מסחר אינו נתון לפיקוח רגולטורי, ולכן ישנה סכנה כי הן יהוו פלטפורמה להונאות פונזי. חלק מבורסות המסחר מפתחות בעצמן מטבעות קריפטו ומעודדות משקיעים לרכוש אותו.

במקרים אלה יציעו למשקיעים להחזיק במטבעות הללו לתקופה מסוימת, או להלוות מטבעות שונים, לכאורה תמורת תשואה שנתית גבוהה - עד שלפתע מקימי הבורסה סוגרים את האתר ונעלמים עם השלל. כך, שיטת ההונאה נשארת בעינה, אך הזירות שבהן היא מתקיימת הן חדשות ובעלות פוטנציאל להפסד גבוה יותר.

הכתבה פורסמה ב"כלכליסט" ב- 27.4.21