article banner
מן העיתונות

דוח ESG - למה לא כדאי להמתין לרגולציה או לחץ ממשקיעים?

עברי ורבין עברי ורבין

בחברת Good Vision מקבוצת פאהן קנה Grant Thornton, ממליצים לחברות הציבוריות שלא להמתין לרגולציה מחייבת, או ללחץ ממשקיעים ולקוחות אסטרטגיים, כדי להכין דוח ESG. בתוך כך הם מבהירים מדוע הפך הדוח הפך מ-Nice to Have ל-Must Have, מסבירים איך נערכים למשימה ומציגים את התועלות שהדוח מקנה לחברות

תמונה של עברי 3.2022.JPG

מחקר של המגזין היוקרתי Harvard Business Review - שכלל עשרות מנהלים בכירים של גופים מוסדיים מובילים בעולם - העלה כי מבחינתם, המדיניות החברתית-סביבתית של החברה הציבורית היא קריטריון משמעותי בהחלטה האם להשקיע בה או לא. בין אלה שתושאלו היו גם מנהלים מחברות ניהול הנכסים הגדולות בעולם - BlackRock, Vanguard ו-State Street. מומחים מבהירים, כי לא מדובר בטרנד חולף, אלא במגמה. השווקים הפיננסיים מקדישים כיום תשומת לב רבה יותר לתחומים כמו אחריות חברתית תאגידית והשקעות חברתיות וסביבתיות, ומנהלי השקעות בוחנים את מידת עמידתן של חברות במדדים שונים של אחריות סביבתית וחברתית.

“בשנתיים האחרונות אנו חווים מהפכה בכל מה שקשור ל-ESG  - אותם ראשי תיבות שמתייחסים לניהול היבטי סביבה, ממשל תאגידי וחברה בפעילותן של חברות ציבוריות”, מאשר עברי ורבין, מנכ”ל חברת Good Vision מקבוצת Fahn Kanne – Grant Thornton, שהיא חברת הייעוץ המובילה בישראל לתכנון וניהול תהליכי אחריות תאגידית . “היום יותר מתמיד, משקיעים בינ”ל מקבלים החלטות השקעה על בסיס ESG ולכן מחפשים מידע על ניהול וביצועי ESG של חברות. בין היתר, המשקיעים מתנהלים גם לאור מסגרת דיווח פיננסי שמשקלל היערכות למשבר האקלים ומכונה TCFD ואין מספיק מילים לתאר את חשיבותו. הדבר נכון גם למשקיעים פרטיים, אך בעיקר מעסיק את המוסדיים האמריקאים והאירופיים. זהו אתגר המונח לפתחן של החברות הציבוריות בישראל, שצריכות לשקף את פעילותן בתחומים אלה בצורה מושכלת”.

ורבין, שהמיר קריירה מדינית לצידו של שמעון פרס בקריירה בתחום האחריות התאגידית והקיימות, נחשב כיום לאחד הישראלים הבכירים בעולם הייעוץ הגלובלי ל-ESG, ומספק תחזית ולפיה עד שנת 2025 כ-30 טריליון דולר יהיו מושקעים בהלימה לפרמטרים של ESG - כשליש מההון המנוהל העולמי. המשמעות היא, לדבריו, שחברות שלא “יעלו מדרגה” ויעמדו בסטנדרטים הנדרשים לא יוכלו ליהנות מהיצע ההשקעות הבינ”ל. “גם ישראל הצטרפה למגמה ולאחרונה הושק דירוג Greeneye לחברות הנסחרות בבורסה בתל-אביב”, מספר ורבין. “זהו דירוג מקומי הנסמך על מתודולוגיה שנבנתה בהלימה לדרישות ה-ESG של משקיעים ובוחן את ניהול תחומי הסביבה, ניהול המוכנות וההתאמה של הארגון למשבר האקלים, לצד היבטים כמו אתיקה, ממשל תאגידי, גיוון תעסוקתי ועוד. בנוסף, גופים מוסדיים ובתי השקעות מקומיים, כדוגמת IBI והראל, הקימו כלי השקעה מבוססי ESG”. 

הכתבה פורסמה באתר דה מרקר, לחץ/י כאן לצפייה.