הבסיס העסקי באחריות תאגידית או ESG הוא שחברות שיגלו התחשבות בנושאי סביבה קהילה אתיקה וממשל תאגידי מעבר להרגשה הטובה שבהתנהלות ראויה יזכו לדיבידנדים עסקיים מצד הלקוחות הרגולטורים והמשקיעים.
ככל שהעולם מבין שההערכות לשינוי האקלים, המלחמה בשחיתות, ושאר נושאים ערכיים לא רק חשובים לעתידנו כחברה אנושית אלא גם קריטיים להצלחה עסקית בשווקים לאורך זמן- כך נוצרות יותר דרישות וציפיות מחברות עסקיות בתחומים אלה ע"י רגולטורים, לקוחות, משקיעים, ואף פנימה ע"י העובדים עצמם.
כך לדוגמה, רק בשנה האחרונה התפרסמה קריאה של רשות ניירות ערך לחברות הנסחרות בתל אביב לפרסם דיווח על האחריות התאגידית שלהן ומצד שני, חברות השקעה גדולות כמו "בלקרוק", "בלק סטונן" ו"ואנגרד", הצהירו מחדש על מחוייבתן לקיימות ואחריות תאגידית בקרב חברות הפורטפוליו שלה. אפילו הגופים המוסדיים בישראל כמו "מגדל", "הראל" ו"פסגות" הכריזו על מחויבותם להיבטים ערכיים שונים בהשקעות.
ואמנם אנו עדים לחיזוק התשתיות הניהוליות בהקשרים של אחריות תאגידית ע"י מינוי רכזים לתחום ועלייה בפרסום דוחות אחריות תאגידית. אבל מה בהקשר להתנהלות הדירקטורים והדירקטוריונים?
The tone starts from the top גם בהקשר זה, ואנו חייבים להצביע על התארגנות מחדש של הדירקטוריונים כך שיוכלו להטמיע את נושאי ה-ESG בפעילות החברה. הן בהיבט ניהול הסיכונים והן בהיבט ניצול ההזדמנויות.
קריאתה של אליסון לי, אחת מנציבות ה SEC בארה"ב, לדירקטוריונים, הגיעה בעיתוי טוב בו מצופה מהם לפתח יכולות מודעות ומומחיות בתחומי ה-ESG ובכך נתנה ביטוי רגולטורי לכיוון שהשוק לקח בפועל. במשך מספר שנים אנו רואים ציפייה ובקשה של משקיעים מדירקטוריונים להתייחס לנושא החדש בעיר.
הציפיות מהדירקטוריון שתפקידו להכווין ולפקח על ביצועי ההנהלה בתחום ה-ESG קודם כל מסמלות שהנושא עלה מהרמה הפרקטית והפרויקטלית לרמה המערכתית והאסטרטגית בניהול העסקי ברגע שהדירקטריונים יעסקו בכך ברצינות אין ספק שגם ההנהלה ולאחריה העובדים יעשו זאת.
הציפיות יכולות לכלול חמישה צירים מרכזיים:
[1] הכנסת ESG לתוכנית האסטרטגית ותוכניות העבודה של החברה.
[2] הטמעת ESG בניהול הסיכונים וביקורת הפנים של החברה ע"י ועדת הביקורת של הדירקטוריון
[3] קיום הדרכות ודיונים בנושא במליאת הדירקטוריון או באחת הוועדות ואף להצביע על אחת הוועדות שתתמקד ותעמיק בנושא.
[4] איתור ומינוי של דירקטורים עם הכרות והבנה בתחום ה ESG או הכשרתם של דירקטורים קיימים לתחומים אלה.
[5] בחינת תפקוד המנכ"ל וההנהלה בנושאים אלה, ווידוא הלימה של נושאים אלה בתוכניות התגמול, גם כדי למנוע אפשרות של מסר כפול ופערים בין הצהרות החברות לביצועיהם בשטח, וגם כדי להניע לפעולה את שדרת הניהול לכיוונים אלה.
לסיכום: קצת בדומה לתהליך שהתרחש בתחום הסייבר לפני מספר שנים אנו חייבים לעבור מ-nice to have ל-Must have בכל הנוגע לאחריות תאגידית בעיקר בהקשר של ניהול הסיכונים אבל גם בהיבט של ניצול הזדמנויות.
בין היתר תפקידם של הדירקטוריונים להסתכל במבט ארוך טווח על הסיכונים וההזדמנויות, לכן ברור שהם נדרשים לבצע התאמות גם לתחום החדש. בדיוק כמו שנדרשים דירקטורים עם מיומנות חשבונאית או ניסיון סקטוריאלי בתחום עיסוקי התאגיד, הרי הוועדות לאיתור דירקטורים צריכות לאתר ולהכשיר אותם גם לתחום האחריות התאגידית ולוודא שהדירקטוריון מוכן בעצמו ומכין את החברה לנושא.
הכותב: עברי ורבין, מנכ"ל GOODVISION מקבוצת פאהן קנה, יו"ר משותף בועדת ההיגוי הגלובלית לקיימות של GRANT THORNTON ומחבר הספר אחריות תאגידית בהוצאת מטר
