- עדכון מענקי הקורונה בימי הסגר (השלישי)
- עדכון מענקי קורונה
- סיוע לעמותות/מלכ"רים - מענקי קורונה
- תכנון תרחישים: כיצד לשפר את חוסנו של העסק בתקופת אי וודאות
- מענק לעידוד תעסוקה
- סל שירותים לנפגעי קורונה
- תשלומי מענק לאזרחים אמריקאים מממשלת ארה"ב
- היבטי מס של אופציות לעובדים ולנותני שירותים
- מענק נוסף לעסקים - פעימה שלישית
- חזרה לפעילות כך תגנו על ארגונכם מפני סיכוני בטיחות
- מענק נוסף לעצמאים ומענק לבעלי שליטה (פעימה שניה)
- מע"מ בימי קורונה
- גלגל החוסן הפיננסי בניהול תזרים מזומנים The Resilience Wheel
- תמריצים, מענקים, הלוואות ומיסים
- הקלות והנחיות למוסדות הציבור
- מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה והקלות בדמי אבטלה
- עדכון מועדי דיווח מרץ 2020, הארכת תקופות בהליכי מס ושווי רכב בחל"ת
- חידוד הנחיות לעבודה מרחוק - ניהול סיכונים וסודיות
יוסי גינוסר, מנכ"ל פירמת רואי החשבון פאהן קנה ניהול ובקרה: "ישנן חברות בהן תקציב הביקורת צומצם על רקע הקורונה. זה אפשרי, בוודאי בתקופת קורונה, אך יש חברות שעשו זאת בלי לנמק. סימנו את החברות האלה בתור בעייתיות יותר"
"סיטואציות שבהן יש מנכ"ל שיש לו אי תלות בפעילות שלו, מכיוון שיש לו ניגודי עניינים מול פעילויות אחרות שהוא מבצע, ברור שזה לא תורם לממשל התאגידי של הארגון. אחד הדברים החשובים בחברות זה איזונים ובלמים. במקומות שבהם יש מנכ"ל חזק, ואייל לפידות ידוע כמנכ"ל חזק, צריך שיהיה יו"ר חזק למען האיזון, ועדת ביקורת שתהיה מורכבת מדירקטורים חופשיים שיוכלו גם הם לעמוד בפניו, ורואה חשבון מבקר. זאת אומרת, שכל שומרי הסף יהיו מספיק חזקים כדי לתת איזון ובלמים למנכ"ל חזק", כך אמר יוסי גינוסר, מנכ"ל פירמת רואי החשבון פאהן קנה ניהול ובקרה בשיחה עם "גלובס".
פאהן קנה ניהול בקרה ביצעה בשבועות האחרונים מחקר שבודק את הקשר של חברות הנסחרות בת"א 125 בין ממשל תאגידי תקין ליכולתן לצלוח את משבר הקורונה. המחקר מצא מובהקות של 80% בכך שחברות בעלות ממשל תאגידי תקין ששרדו את המשבר, ללא תנודתיות גדולה.
לצורך קביעת מידת צליחת המשבר, בוצעה השוואה בין ערך המניה בתחילת השנה לערך המניה כיום. עבור כל ענף חושב מדד ממוצע, כאשר מידת צליחת המשבר של כל חברה נמדד ביחס לתוצאת המגזר אליו היא משתייכת. במחקר נמצא כי חברה שמשקיעה בממשל תאגידי שומרת על יציבות גבוהה של המניה שלה.
"ישנה עליה משמעותיות בהונאות ומעילות בתקופת הקורונה כי בתקופות משבר עושים חשבון נפש ותוך כדי זה מתגלות מעילות ופורצים סכסוכים בין שותפים עסקיים", הוסיף גינוסר. "בנוסף, דווקא בתקופה זו ניתן לראות יישום של רגולציה בפעילות מלאה. אנחנו שומעים על יותר ויותר קנסות כבדים של חברות שחזרו לפעילות, בין היתר בשל דילול של אנשי צוות שיוצר חורים בצירים חשובים והדוגמה המפורסמת שבהם היא מקרה פורטרום".
"ישנן חברות בהן תקציב הביקורת צומצם על רקע הקורונה. זה אפשרי, בוודאי בתקופת קורונה, אך יש חברות שעשו זאת בלי לנמק. סימנו את החברות האלה בתור בעייתיות יותר. אלה היבטים הקשורים לביקורת פנימית. מדד נוסף לממשל תאגידי תקין נוגע לשעות ביקורת ביחס למחזור. ראינו שיש סטנדרטים שחוזרים על עצמם בשוק, שלכל מגזר יש פחות או יותר יחס קבוע של מספר שעות ביקורת פנימית למחזור של החברה", אמר גינוסר.
הממשל התאגידי נפגע מהקורונה
"ראינו סביבנו סיטואציה שבה במהלך תקופת הקורונה בהרבה חברות אחד הדברים שקיצצו בהם ראשונים היה ממשלת תאגידי תחת הטענה ש'אנחנו מקצצים כל מה שלא מביא לנו כסף'", אמר גינוסר.
"בחברה אחת ראינו שהחליפו רואה חשבןו מהביג 5 ברואה חשבון קטן, בחברה אחרת ראינו השבתה של פעילות הביקורת הפנימית, וכן הלאה.
אנו טוענים שיש עם זה בעיה שכן ממשל תאגידי הולך יד ביד עם הצלחת החברה. חברות שהן מוצלחות לא פגעו בשומרי הסף. כמובן שהיתה תקופה שכל פעילות החברה נעצרה, אך כאשר זו חודשה, גם פעילות הממשל התאגידי חודשה, כך לפי המחקר שלנו", אמר גינוסר.