- סל שירותים לנפגעי קורונה
- עדכון מענקי הקורונה בימי הסגר (השלישי)
- עדכון מענקי קורונה
- תכנון תרחישים: כיצד לשפר את חוסנו של העסק בתקופת אי וודאות
- היבטי מס של אופציות לעובדים ולנותני שירותים
- מענק נוסף לעסקים - פעימה שלישית
- חזרה לפעילות כך תגנו על ארגונכם מפני סיכוני בטיחות
- מענק נוסף לעצמאים ומענק לבעלי שליטה (פעימה שניה)
- מע"מ בימי קורונה
- גלגל החוסן הפיננסי בניהול תזרים מזומנים The Resilience Wheel
- תמריצים, מענקים, הלוואות ומיסים
- הקלות והנחיות למוסדות הציבור
- עדכון מועדי דיווח מרץ 2020, הארכת תקופות בהליכי מס ושווי רכב בחל"ת
- חידוד הנחיות לעבודה מרחוק - ניהול סיכונים וסודיות
חוק חופשה שנתית, המגדיר את מכסת ימי החופשה לעובדים, קובע כי שנת עבודה הנה פרק זמן של שנים עשר חודשים, שתחילתו בינואר כל שנה. בהתאם לכך, צבירת ימי החופשה לעובד מתחשבת בשנה קלנדרית, ולא במועד תחילת עבודת העובד במהלך השנה. על בסיס ההגדרה בחוק, לא קיים הבדל במכסת ימי החופשה השנתית לשני עובדים שהחלו לעבוד בחברה בשני מועדים שונים, באותה שנה קלנדרית, אף שהוותק שלהם שונה. עם זאת המציאות בשטח שונה לחלוטין מהנדרש בחוק.
לטענת רו"ח רועי שמחי, מנהל תחום בקרת שכר בפאהן קנה ניהול בקרה, "הפרקטיקה הרווחת במשק היא לצבור לעובדים את מכסת ימי החופשה על פי הוותק בחברה בפועל, ולא על פי הוותק הקלנדרי, וכתוצאה מכך עובדים לא צוברים את ימי החופשה המגיעים להם".
בדיקה מדגמית שערכה פאהן קנה ניהול בקרה, שבמהלכה נבדקו תלושי שכר של 100 עובדי קבלן המועסקים ב-15 חברות קבלן שונות, העלתה שהחברות צברו לכל העובדים במדגם את מכסת ימי החופשה בהתאם לוותק העסקתם בחברה, ולא לוותק העסקתם הקלנדרי. בעקבות זאת, ל-37% מן העובדים נצברו ימי חופשה בחסר. יתרת העובדים במדגם לא נפגעו, כיוון שזכאותם על פי החוק ועל פי השיטה הקלנדרית הייתה זהה, במידה שזכאותם על פי חוק ועל פי השיטה הקלנדרית הייתה שונה היינו צפויים לראות ליקויים בצבירת ימי החופשה גם לעובדים אלה.
"מבירורים שערכנו עם מנהלים בחברות נוכחנו לדעת כי מרביתם לא מודעים להגדרות הקבועות בחוק, וכלל לא ידעו שהפרו אותן", ציין שמחי. "המפתיע הוא שתוכנות השכר המקובלות בשוק תומכות בפרקטיקה שהשתרשה, ולא נצמדות להוראות החוק. לכן אנו מעריכים שהפגיעה בעובדים אינה מוגבלת לחברות קבלן מהסוג שדגמנו, אלא תקפה גם לחברות נוספות במשק".