המועדונים בישראל לא מכירים את חוקי הספורט

אחרי שנים של התמודדות מקצועית עם הכדורגל הישראלי, רו"ח נועם פרקש ועו"ד יובל שדמי, מומחה לדיני ספורט, החליטו לפתח כלי שיסייע למועדונים לפעול מבחינה כלכלית וניהולית בשפיות ובהיגיון. הצלחתם תלויה בשיתוף הפעולה של הבעלים והרשויות

לפני 18 שנה הפועל אשדוד ועירוני אשדוד אוחדו ל"מ.ס אשדוד". היה זה חלק ממהלך עירוני שנועד "לחזק את הכדורגל" בעיר. ואולם, עם השנים אוהדי הפועל אשדוד ועירוני אשדוד פשוט לא התחברו ליצור הכלאיים העירוני. ולמה שיתחברו? אם הפועל תל אביב ומכבי תל אביב יתאחדו לעירוני תל אביב, אף אוהד שפוי לא ישתף פעולה עם המהלך הזה. אם יאחדו את מכבי חיפה והפועל חיפה ל"חיפה יונייטד", אף אחד לא הולך להגיע למשחקים באצטדיון העירוני בצעיף אדום־ירוק. וכך גם בעולם, אף אחד לא יכול לדמיין שיאחדו את אתלטיקו מדריד וריאל מדריד, נכון? אבל באשדוד זה קרה, ולכן זה לא מפתיע ששתי הקבוצות - עירוני אשדוד והפועל אשדוד - הוקמו מחדש בליגות הנמוכות. הקבוצות החדשות הללו חשפו אנשים "רגילים" למחשכי הכדורגל הישראלי. מרתף די עבש ואפל שבו מתקיימים אנשים שבינם לבין מינהל תקין הקשר קלוש בהחלט.

אחד מאותם אנשים שנחשפו לעולם הכדורגל הישראלי הוא רו"ח נועם פרקש, דירקטור במשרד פהאן קנה ושות' Grant Thornton Israel ובעל ניסיון רב בניהול בקרה בחברות ובארגונים במגזר הציבורי. "העונה הראשונה היתה עונת למידה", הוא מספר בראיון ל”כלכליסט”. "זה היה לפני חמש שנים ומהר מאוד הבנו שהכל צריך להיות אחראי יותר, מנוהל, מתוכנן. זה מועדון שהוקם בדף בפייסבוק וצמח מאז בצורה בלתי רגילה". אחרי חמש שנים באשדוד, פרקש ויובל שדמי, עורך דין במשרד עו"ד רועי רוזן ובעל ניסיון בייצוג כדורגלנים ומועדוני כדורגל, הגיעו למסקנה שהכדורגל הישראלי הוא כר פורה לכאוס ניהולי, משפטי ומקצועי, ולכן יש צורך ב"מוצר".

"ראינו הרבה מחדלים"

"אחרי שעשינו סקרי סיכונים, ניהולי סיכונים ועבדנו עם חברות מאוד גדולות בארץ ובעולם, חשבנו שאפשר ליישם את המודלים האלה במועדוני ספורט", אומר פרקש. "כשמועדון כדורגל קורס, זה מוריד קהילה שלמה. זה לא כמו רוב החברות. לרוב המועדונים אין מישהו אובייקטיבי שיבדוק את תהליך קבלת ההחלטות, העניינים המשפטיים והפיננסיים, הקשר בין המחלקות, שימור הידע, הבעיות האפשריות שמועדון עשוי להיתקל בהן, יחסים עם העירייה ועוד".

"מניסיון של כמה שנים בספורט הישראלי, ולא מדובר רק בכדורגל, ראיתי הרבה מחדלים", אומר שדמי. "נתקלתי לא אחת בקבוצות שפשוט מפרות חוזים מול שחקנים. קבוצות מחתימות שחקנים לטווח הארוך, ואז מודיעות לשחקן חד־צדדית, 'אתה משוחרר'. במועדונים לא יודעים את זה, אבל זו חשיפה פוטנציאלית לבור פיננסי עצום. תביעות ענק. שחקן כזה יכול לזכות בתביעה של 3-2 מיליון שקל ללא כל ההוצאות הנלוות של המשפט. מועדון כדורגל לא יכול להרשות את זה לעצמו, בטח לא בזמן כמו היום. מועדונים בישראל לא פועלים ‘לפי הספר’, בהרבה מקרים אין בכלל ספר. אין להם צ'ק ליסט של מה צריך לעשות כשמחתימים שחקן, ולפעמים מדובר בכסף גדול מאוד".

פרקש ושדמי מציעים לעשות עבור המועדונים את כל הבדיקות המקיפות בכל הסכם ורכישה. "מועדון כדורגל הוא גוף מורכב מבחינה כלכלית ומשפטית, ולכן יש הרבה סיכונים", אומר פרקש. "יש סיכון משפטי, פיננסי, יש עניין ניהולי, יש משאבי אנוש, קשרי קהילה ועוד. כשלא יודעים את הסיכונים, מחתימים שחקן מבלי לדעת שהמועדון חייב לשלם דמי סולידריות למועדון הקודם שלו, שזה 60-50 אלף יורו. הדברים האלה נצברים והחובות נערמים וזה מתגלגל, ואז המועדון נפגע מסיכון שבכלל לא ידע עליו".

"מועדונים לא מכירים את חוקי הספורט", קובע שדמי. "לא מבינים את תקנוני ההתאחדות, את ועדות הספורט, ענייני שקיפות אצל רשם העמותות, ומדובר גם במועדונים שנמצאים בבעלות אנשים רציניים. יש פער גדול מאוד בין ניהול חברה מתחומים רבים אחרים לבין ניהול קבוצת כדורגל. אנשים חושבים שהפער הזה לא קיים. חושבים שמועדון כדורגל הוא חברה בבעלות פרטית, אבל הוא לא. בהרבה מועדונים יש כספי עירייה, תמיכות של גופים ממשלתיים וקהל אוהדים וקהילה שהם לא לקוחות רגילים. ילדים שרשומים למועדון יכולים למצוא את עצמם ללא תעסוקה אם המועדון יפורק. כמעט אף פעם אין מישהו שישים את כל הדברים על השולחן ויבין את שלל הסיכונים והנתונים".

"יש לא מעט בעיות"

שדמי ופרקש מצביעים גם על דברים שקורים מתחת לשולחן בספורט הישראלי. "אנחנו יודעים שיש לא מעט בעיות שקשורות בהימורים לא חוקיים, הלבנות הון, מעילות”, אומר פרקש. “אנחנו רוצים לעזור למי שרוצה לקיים מנגנון בריא לטווח הארוך, מישהו שרוצה לנהל ולנתח תהליכים. לכל קבוצה צריך להיות מנהל מקצועי וגם מנהל סיכונים. זה על אותו משקל מבחינתנו".

שדמי מספר על משקיע פוטנציאלי שרצה להיכנס כשותף לקבוצה. “מדובר באיש עסקים ישראלי אמיד מעולם ההשקעות שחי באירופה ועשה את כל בדיקות הנאותות במועדון שאהד כילד. הוא גילה שם תיבת פנדורה. תביעות תלויות ועומדות, חובות למועדונים ברחבי אירופה, פיטורים שלא כדין, בעלות צולבת, הסכמים כפולים, בעלי שליטה בסכסוך, חוזים לחמש שנים לשחקנים שלא משחקים", מפרט שדמי. "כשהוא ראה את זה, הוא ברח. כמה אנשים טובים נכנסו לזה בלי הבדיקות? לא מגיעים לכאן מיליארדרים שיש להם כסף לפתור את כל הבעיות. מדובר באנשים שהמועדון הוא הבייבי שלהם, שהם לא רוצים לשים יותר מ־5 או 6 מיליון שקל בקבוצה מדי שנה, ואז הם נכנסים לסחרור".

שדמי ופרקש לא חושבים שניהול תקין יותר "יעזור לישראל לנצח את סקוטלנד" או "ימנע מהנבחרת הצעירה להפסיד לאיי פארו", אבל מדגישים שאי אפשר לנהל חברות בהסתרת הבעיות והסיכונים. “בדברים האלה צריכים לטפל. זו הדרך התקינה לתקן את העסק. אנחנו יודעים שתמיד יהיו אנשים שירצו לשים את הרגל, אבל קבוצות צריכות להבין שניהול סיכונים הוא מנוף להצלחה”, מסכם פרקש.

לקריאת הכתבה בכלכליסט לחץ/י כאן