- עדכון מענקי הקורונה בימי הסגר (השלישי)
- עדכון מענקי קורונה
- סיוע לעמותות/מלכ"רים - מענקי קורונה
- תכנון תרחישים: כיצד לשפר את חוסנו של העסק בתקופת אי וודאות
- מענק לעידוד תעסוקה
- סל שירותים לנפגעי קורונה
- תשלומי מענק לאזרחים אמריקאים מממשלת ארה"ב
- היבטי מס של אופציות לעובדים ולנותני שירותים
- מענק נוסף לעסקים - פעימה שלישית
- חזרה לפעילות כך תגנו על ארגונכם מפני סיכוני בטיחות
- מענק נוסף לעצמאים ומענק לבעלי שליטה (פעימה שניה)
- מע"מ בימי קורונה
- גלגל החוסן הפיננסי בניהול תזרים מזומנים The Resilience Wheel
- תמריצים, מענקים, הלוואות ומיסים
- הקלות והנחיות למוסדות הציבור
- מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה והקלות בדמי אבטלה
- עדכון מועדי דיווח מרץ 2020, הארכת תקופות בהליכי מס ושווי רכב בחל"ת
- חידוד הנחיות לעבודה מרחוק - ניהול סיכונים וסודיות
- ייעוץ עסקי
- ייעוץ וליווי בתחום האנרגיה, גז טבעי וחשמל
- תמריצים וחדשנות
- שירותים בינלאומיים
- ייעוץ וביקורת מערכות מידע
- פירוקים וכינוסים
- חוות דעת מומחה
- בדיקת נאותות המשאב האנושי בארגון
- הבראה והשבחת חברות
- אסטרטגיה עסקית
- ליווי עסקאות
- מימון תאגידי
- מכשירים ומודלים פיננסיים
- ליווי מכרזים
- חוות דעת מומחה לבתי משפט ויישוב סכסוכים
- בדיקת נאותות חשבונאית - פיננסית
נתוני ביצוע תקציב המדינה שפרסם משרד האוצר מציגים תמונה מדאיגה: הגירעון בתקציב המדינה מאז תחילת השנה נסק לסכום שיא של 70 מיליארד שקלים. לצורך ההשוואה, באותו הזמן אשתקד הגירעון עמד על 24 מיליארד שקלים.
הנתונים מצטרפים לתחזיות עגומות נוספות של משרד האוצר שנשמעו בעת האחרונה, לפיהן המשק הישראלי צפוי להתאושש ממשבר הקורונה ולחזור לאחוזי האבטלה שהיו לפניו רק בעוד חמש שנים.
הצעדים שנקטה המדינה עד כה כללו בעיקר חלוקה של כספים, שמטרתם אחת - להקל על הישראלים שנפגעו מהמשבר אבל את החשבון על החלוקה, ישלמו כבר הדורות הבאים. לפיכך חייבת המדינה למצוא את המהלכים שיכניסו כספים לקופת המדינה ויצמצמו את הגירעון האדיר במקצת, ועדיין לא יכבידו על הציבור מבחינה כלכלית. ככל שהמדינה תשכיל לנסות ולשמור על מסגרת תקציבית הרי שהעתיד יאפשר צמיחה כלכלית ויכלול ככל הנראה ניסיונות ל"סגירת פערים" שנגרמו בתקופה זו.
המפתח, לדעתי, מונח בהקלות בכל הנוגע למיסוי, אותם כספים שמשמשים מידי שנה את המדינה למימון צורכי הביטחון, החינוך, ביטחון פנים, השקעה בתשתיות ועוד.
אחד הכלים שיכולים להכניס סכומי כסף אדירים למדינה וגם לסייע על האזרחים הוא יצירת מנגנון תימרוץ לציבור הנישומים להגיע לפשרות בתיקים הנמצאים במסגרת דיוני שומה או בבית המשפט. יש לשקול מנגנון אשר יקבע כי ישראלים בעלי חוב לרשות המיסים שאינו מוסדר יבקשו לסיים באופן מזורז את ההליך שבגינו יצאה להם שומה שעליו הוגש ערעור לבית המשפט - יקבלו הנחה בשיעור קבוע מסכום השומה או הצו שהוצא וזאת חלף המשך הליכי השומה או הערעור. כך לדוגמה ניתן לקבוע ששומה שיצאה תזכה בהליך כאמור ל-20% הנחה ואילו שומה שהוצאה במסגרת צו תזכה להפחתה של 40% מסכום הצו. צעד זה מייצר WIN WIN אצל כולם – בעלי החוב יסיימו את ההליכים מול רשות המיסים, יחסכו בהוצאות משפטיות והליכים בירוקרטיים. המדינה תזכה להגדיל קופתה בסכומי כסף גדולים מאוד ותחסוך במאות אלפי שעות בירוקרטיה של פקידיה.
כלי נוסף להכנסת סכומי כסף גדולים לקופת המדינה הוא הפחתת שיעור המס על חלוקת דיבידנדים לבעלי שליטה לתקופה קצובה. כידוע, שיעור המס על חלוקת דיבידנדים לבעלי שליטה מסתכם לכדי 33%. אין ספק כי הפחתה נקודתית של שיעור המס האמור על ידי המדינה לשיעור של 25% לדוגמה, לתקופה מוגדרת מראש יתמרץ ציבור רחב של בעלי שליטה לביצוע חלוקות כאמור ובסכומים לא מבוטלים. כעת בלעי שליטה לא ממהרים לבצע חלוקות ורווחי החברות כלואים במסגרת החברות. מבצעים מסוג זה שננקטו בעבר נחלו הצלחה לא מבוטלת ונראה שהגיע העת ליישמם שוב.
אסור לשכוח שחברות ישראליות רבות נמנעות ממשיכת רווחים הכלואים בחברות זרות בבעלות ישראלית בשל הצורך להתחייב במס מלא או חלקי (לאור מנגנוני זיכוי) בשל המשיכה האמורה. הצהרה של המדינה כי משיכה של דיבידנדים כאמור לתקופה מסוימת לא תחויב במס או שתחויב במס אפקטיבי נמוך (לדוגמא של 10%) תביא ללא ספק לעלייה בחלוקות דיבידנד ובגביית המס וכאפקט משני להגדלת ההון והפעילות העסקית באותן חברות.
אין לי ספק שמהלכים אלה יכולים לשמש יניבו הכנסות אדירות לקופת המדינה וגם יסייעו לאזרחים לצלוח את המשבר הנוכחי. טוב באם קברניטי המדינה ישקלו יישום הצעדים הפיסקליים האמורים שללא ספק יוכלו לסייע בהגדלת גביית המס והקטנת הגרעון התקציבי ומאידך יהוו תמריץ לציבור הנישומים להשתתף ברצון בצעדים האמורים תוך הפקת תועלת עצמית ולא ממקום של "כפיית מס".