מן העיתונות

"אוסטרליה אוהבת את ישראל, ו-ASX אוהבת טכנולוגיה, ושני סיפורי האהבה האלה מתחברים"

ניר ייני ניר ייני

בכנס בנושא הנפקות בבורסה האוסטרלית (ASX) סיפרו נציגי הבורסה כי היא "פתוחה מאוד להנפקות ראשוניות, עם 120-140 הנפקות בשנה", וכי "באוסטרליה יש סובלנות ללקיחת סיכון - אם חברה עונה על הקריטריונים, יש לה סיכוי טוב יותר להנפיק בהצלחה מבכל שוק אחר" • איתן לוי, שייסד וניהל את אמפסי, ועידו לבנון, מנכ"ל דרגון טייל, חלקו מניסיונם והסכימו שהחלק החשוב מגיע דווקא אחרי ההנפקה.

כנס בנושא הנפקות בבורסה האוסטרלית

"זה הביקור השביעי שלי בישראל. כשהגעתי השבוע, הצגתי את הדרכון והנציג של ביקורת הגבולות של ישראל אמר לי 'ברוך הבא הביתה'", כך סיפר אתמול מקס קאנינגהם, מנהל תחום ההנפקות והרישום למסחר בבורסה האוסטרלית (ASX), בכנס בנושא הנפקות בבורסה האוסטרלית, שערכו אתמול פירמת עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ ופירמת רואי החשבון פאהן קנה.

האנקדוטה הזאת יכולה להעיד על עומק הקשר שבונה ASX בישראל ועל המאמצים הגדולים שהיא משקיעה במשיכת חברות טכנולוגיה ישראליות - מאמצים שבאים לידי ביטוי ב-18 חברות ישראליות שנסחרות כיום ב-ASX. אתמול נחשף ב"גלובס" כי הבורסה האוסטרלית מבקשת להצטרף להסדר הרישום הכפול עם הבורסה בת"א.

בכנס אתמול ניסו המשתתפים להסביר מדוע אוסטרליה היא היעד המתאים וכיצד למקסם את סיכויי ההצלחה בהנפקה. שני בכירים שכבר עברו את התהליך חלקו מניסיונם: איתן לוי, שייסד וניהל את אמפסי (כיום פלואנס) - החברה הישראלית הראשונה שנרשמה למסחר באוסטרליה בגל האחרון, במסגרת מיזוג עם שלד בורסאי; ועידו לבנון, מנכ"ל דרגון טייל, הראשונה מהישראליות שביצעה הנפקה ראשונית ולא מוזגה לשלד. "תהליך ההנפקה היה חלק מאוד. החלטנו על הנפקה באוגוסט 2016 והיינו רשומים למסחר כבר בתחילת דצמבר", סיפר לבנון. "זה היה too good to be true".

"לנו הלך חלק, אבל לא היה מאוד קל", אמר לוי. "הייתה תקופה מאוד קדחתנית. תהליך של מיזוג לשלד הוא יותר מורכב. היינו צריכים לכנס אסיפת בעלי מניות לאישור העסקה, וזה היה רק לאחר הגשת התשקיף, כך שזה לוקח זמן. העלויות היו יותר גבוהות, ואני לא ממליץ ללכת בדרך הזאת אם אפשר אחרת".

לוי סיפר גם על "צרה" אחרת שקשורה למיזוג לשלד: "שנה אחרי הרישום למסחר, המניה עלתה פי 10, ופתאום קיבלתי מכתב מבת של משקיע בחברה שהפכה לשלד שאיתו התמזגנו. היא טענה שהחברה חייבת להם כסף ולכן עכשיו אנחנו חייבים לה"

להמשך קריאת הכתבה במלואה באתר גלובס