חוזר מקצועי מס' 20/2014

הבהרות בדבר שיטות מקובלות לפחת והפחתות

חוזר מקצועי מס' 20/2014 – תיקון תקן חשבונאות בינלאומי 16, רכוש קבוע ותיקון תקן חשבונאות בינלאומי 38, נכסים בלתי מוחשיים – הבהרות בדבר שיטות מקובלות לפחת והפחתות

מחלקה מקצועית – מאי 2014

רקע

בחודש מאי 2014 פורסם על ידי הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) תיקון משולב לתקן חשבונאות בינלאומי 16, רכוש קבוע (IAS 16)  ו ולתקן חשבונאות בינלאומי 38, נכסים בלתי מוחשיים (IAS 38) אשר כותרתו הינה הבהרות בדבר שיטות מקובלות לפחת והפחתות (Acceptable Methods of Depreciation and Amortisation) (להלן – "התיקון").

בהתאם לעקרונות המושתתים במסגרת IAS 16 ו- IAS 38, שיטת הפחת/הפחתה שנעשה בה שימוש תשקף את התבנית שבה הישות חזויה לצרוך את ההטבות הכלכליות העתידיות הגלומות בנכס.

התיקון מבהיר בדבר אופן היישום של עיקרון זה ובין היתר מתייחס לשיטת פחת המבוססת על הכנסות (revenue-based method).

עיקרי תיקון IAS 16

בהתאם לתיקון, לא ניתן לעשות שימוש בשיטת פחת המבוססת על הכנסות המופקות מפעילות (an activity) אשר במסגרתה נעשה שימוש בנכס רכוש קבוע [1] מאחר ולדעת ה- IASB, הכנסות משקפות, בדרך כלל, הטבות כלכליות שנוצרות כתוצאה מהפעלת עסק המושפעות, בין היתר, משינויים בכמות המכירות ושינויים במחיר ומגורמים אחרים (לדוגמה, מרכיב המחיר מושפע מהאינפלציה) ואינן קשורות בהכרח באופן ישיר להטבות הכלכליות הגלומות משימוש בנכס.

בנוסף, במסגרת התיקון התווספה הבהרה בנוגע לגורמים הנדרשים להיבחן במסגרת קביעת אורך חיים שימושיים של נכס, לפיה ירידה עתידית צפויה במחיר המכירה של פריט שהופק על ידי נכס (כגון מלאי אשר הופק באמצעות קו ייצור)עשויה להצביע על התיישנות טכנית או מסחרית של הנכס אשר עלולה להוביל לקיטון בהטבות הכלכליות העתידיות הגלומות בנכס.

עיקרי תיקון IAS 38

בהתאם לתיקון, הנחת המוצא, הניתנת לסתירה היא שלא נאות ליישם שיטת הפחתה המבוססת על הכנסות המופקות משימוש בנכסים בלתי מוחשיים, מאותן הסיבות שפורטו לעיל.

יחד עם זאת, ניתן ליישם שיטת הפחתה המבוססת על הכנסות, רק בשני המקרים להלן:

  1. כאשר הגורם המגביל העיקרי (predominant limiting factor) הגלום בנכס בלתי מוחשי הוא סף הכנסות, לדוגמה, חוזה זיכיון אשר פוקע כאשר הישות מגיעה לסכום קבוע של הכנסות המופקות מהנכס הבלתי מוחשי (ולא מבוסס על תקופת זמן או על כמות יחידות ייצור מופקות), או
  2. כאשר ניתן להוכיח כי מתקיימת קורלציה גבוהה בין ההכנסות ובין צריכת ההטבות הכלכליות של נכס בלתי מוחשי.

בדומה לעיקרון שנקבע בהתייחס לנכסים הכפופים לעקרונות IAS 16, במסגרת התיקון ל- IAS 38 התווספה הבהרה בנוגע לגורמים הנדרשים להיבחן במסגרת קביעת אורך חיים שימושיים של נכס בלתי מוחשי, לפיה ירידה עתידית צפויה במחיר המכירה של פריט שהופק על ידי נכס בלתי מוחשי, עשויה להצביע על התיישנות טכנית או מסחרית של הנכס אשר עלולה להוביל לקיטון בהטבות הכלכליות העתידיות הגלומות בנכס הבלתי מוחשי.

תחילה והוראות מעבר התיקון יידרש ביישום החל מהדוחות הכספיים לתקופות שנתיות שתחילתן ביום 1 בינואר, 2016 או לאחריו בדרך של מכאן ולהבא.

אימוץ מוקדם של התיקון אפשרי בכפוף למתן גילוי.

יובהר כי הסקירה לעיל אינה בגדר ייעוץ מקצועי ואינה מהווה תחליף לקריאה מעמיקה ומלאה של התיקונים ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחם. מומלץ כי הישויות שהאמור עשוי להיות רלוונטי להן תיוועצנה בגורם מקצועי לבחינת מכלול השלכותיו.

[1]  שיטת פחת זו מתבססת על ההכנסות המופקות מהנכס במהלך תקופת הדיווח באופן יחסי להכנסות הצפויות מהנכס למשך אורך החיים השימושיים.