חוזר מקצועי מס' 4/2015

קיומו של "שוק עמוק" באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל

חוזר מקצועי מס' 4/2015 – FAQ 22: הגילוי הנדרש במסגרת הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2014, באשר לשינוי האומדן הנגזר מעמדת סגל חשבונאית מספר 21-1 בדבר קיומו של "שוק עמוק" באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל

מחלקה מקצועית – פברואר 2015

ביום 8 בפברואר 2015, פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן – "סגל הרשות") את FAQ 22: הגילוי הנדרש במסגרת הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2014, באשר לשינוי האומדן הנגזר מעמדת סגל חשבונאית מספר 21-1 בדבר קיומו של "שוק עמוק" באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל (להלן – "FAQ 22").

רקע

ביום 25 בנובמבר 2014 פורסמה עמדת סגל חשבונאית מספר 21-1 בדבר קיומו של שוק עמוק באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל (להלן – "העמדה"). לפי העמדה, בישראל מתקיים "שוק עמוק" באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה במטבע השקל, לצורך קביעת שיעור ההיוון אשר ישמש להיוון הטבות עובד בהתאם להוראות חשבונאות בינלאומי 19, הטבות עובד (IAS 19).

בהתאם לעמדה, החל מהדוחות הכספיים לשנת 2014, שיעור ההיוון המשמש להיוון תכניות להטבה מוגדרת (והטבות אחרות הנדרשות להיות מהוונות) הנקובות בש"ח ייקבע על בסיס עקום התשואה למועד הדיווח, של אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה בישראל. כזכור, עד לפרסום העמדה, התאגידים המדווחים היוונו את המחויבויות כאמור בשיעור היוון הנגזר מתשואות אגרות חוב ממשלתיות. עוד נקבע בעמדה, כי שינוי זה ייושם לראשונה כ- "שינוי אומדן", דהיינו, בדרך של מכאן ולהבא.

הסוגיה הנדונה ב- FAQ 22 לאחרונה הועלו מספר שאלות בפני סגל הרשות בכל הנוגע לגילוי הכמותי ("סכום השינוי") הנדרש בקשר עם שינוי האומדן הנגזר מעמדת הסגל, בהתאם להוראות סעיף 39 לתקן חשבונאות בינלאומי 8, מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות (IAS 8, להלן – "התקן") לפיו: "...ישות תיתן גילוי למהות ולסכום השינוי באומדן חשבונאי, אשר לו השפעה בתקופה הנוכחית או שחזויה להיות לו השפעה בתקופות עתידיות, למעט גילוי על ההשפעה בתקופות עתידיות, כאשר אין זה מעשי לאמוד השפעה זו…".

עמדת סגל הרשות

על מנת להפחית את חוסר הוודאות הכרוכה ביישום הגילוי האמור, סגל הרשות מבקש להבהיר כי לעמדתו מספיק לכלול את הגילוי הכמותי להלן:

  1. גילוי בדבר פער ריבית ההיוון (לסוף התקופה) בין ריבית ההיוון הקונצרנית שבה נעשה שימוש בפועל לסוף התקופה (מכוח העמדה) לבין הריבית הממשלתית לסוף התקופה. הפער כאמור יינתן במונחי תשואה (Yield) כאשר נעשה שימוש בעקומי ריבית.
  2. גילוי בדבר הקיטון בסכום המחויבות (ברוטו) אשר נבע משינוי שיעור ההיוון מהשיעור ששרר לסוף תקופה המבוסס על אגרות חוב ממשלתיות, לשיעור המבוסס על אגרות חוב קונצרניות.
  3. גילוי להשפעה הצפויה של שינוי האומדן על הוצאות הריבית (נטו) בתקופה העוקבת.

ברי כי גילוי כאמור לעיל נדרש רק מקום בו השפעת שינוי האומדן הינה מהותית.