עדכון הבהרה משפטית 101 (SLB)

החלטה בעניין העמדת ערבות על-ידי חברה נכדה של חברה ציבורית לחברה פרטית שבבעלות בעל השליטה

חוזר מקצועי מס' 12/2015 – עדכון הבהרה משפטית 101 (SLB): החלטה בעניין העמדת ערבות על-ידי חברה נכדה של חברה ציבורית לחברה פרטית שבבעלות בעל השליטה

מחלקה מקצועית – יולי 2015

רקע

בישיבה שקיימה מליאת רשות ניירות ערך (להלן – "המליאה") במהלך שנת 2001 נדון עניין העמדת ערבות על-ידי חברה נכדה של חברה ציבורית לחברה פרטית שבבעלות בעל השליטה.

 

השאלות שנדונו בישיבה היו:

 

האם יש מקום לראות בעסקת העמדת הערבות על-ידי חברה נכדה (המצויה בבעלות מלאה של החברה הציבורית) לטובת בעל השליטה כעסקה של החברה עם בעל השליטה בה הדורשת גילוי בהתאם לתקנות ניירות ערך (עסקה עם בעל שליטה), התשס"א – 2001 ("תקנות הניגוד").

אם התשובה לשאלה לעיל היא חיובית מהו היקף הגילוי הדרוש, באשר ל"סיכון" שנוטלת החברה הציבורית בגין העמדת הערבות.

בתשובה לשאלה הראשונה המליאה קבעה כי ההיגיון שבבסיס הדיווחים על עסקאות שבין חברה לבעל שליטה בה, בא למנוע שימוש לרעה של בעל השליטה בחברה הציבורית לטובתו האישית ובניגוד לטובת שאר בעלי המניות. על כן, יש לראות גם בעסקה של חברה נכדה בבעלות מלאה של החברה הציבורית, עסקה של החברה עם בעל השליטה.

 

בתשובה לשאלה השנייה, קבעה המליאה במקרה הנידון כי לדוח שיוגש יש לצרף את דוחותיה הכספיים של החברה הפרטית שלטובתה הועמדה הערבות בשל היקפה המשמעותי של הערבות שהועמדה [1].

 

בדצמבר 2005 סגל הרשות פרסם הבהרה לפיה, אף שההחלטה האמורה נתקבלה בנסיבות בהן דובר בחברה נכדה בבעלות ובשליטה מלאה של החברה הציבורית, הרי שבהתאם לעמדת סגל הרשות כפי שיושמה באותה עת מזה זמן, היא כי המסקנה דומה גם כאשר מדובר בעסקה חריגה עם בעל השליטה או בעסקה חריגה שלבעל השליטה יש בה ענין אישי (לרבות הצעה פרטית שלבעל השליטה יש בה עניין אישי), וכן התקשרות באשר לתנאי כהונה והעסקה של בעל השליטה או קרובו, אשר חברה פרטית בשליטת החברה הציבורית – גם אם אינה בבעלותה המלאה – היא צד לה.

 

ביוני 2015 פורסמה הבהרה נוספת בנושא כדלהלן:

סגל הרשות מבקש להבהיר כי עמדתו המפורטת לעיל בקשר לעסקה אשר חברה פרטית בשליטת החברה הציבורית היא צד לה, תחול גם כאשר חברת הבת היא חברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב.

 

יובהר כי האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של ההחלטה ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת נוסחה המלא ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחה (ובכלל זה, היקף דרישות הגילוי אשר יכול ויידרשו במקרה של העמדת ערבות).

 

לנוסח ההחלטה המלא בפורמט PDF לחץ/י כאן.

 

[1] יצוין כי אין להסיק בהכרח מהאמור בהחלטת המליאה לעיל לעניין היקף דרישות הגילוי במקרים אחרים.

חוזר מקצועי מס' 12/2015 – עדכון הבהרה משפטית 101 (SLB): החלטה בעניין העמדת ערבות על-ידי חברה נכדה של חברה ציבורית לחברה פרטית שבבעלות בעל השליטה

מחלקה מקצועית – יולי 2015

רקע

בישיבה שקיימה מליאת רשות ניירות ערך (להלן – "המליאה") במהלך שנת 2001 נדון עניין העמדת ערבות על-ידי חברה נכדה של חברה ציבורית לחברה פרטית שבבעלות בעל השליטה.

 

השאלות שנדונו בישיבה היו:

 

האם יש מקום לראות בעסקת העמדת הערבות על-ידי חברה נכדה (המצויה בבעלות מלאה של החברה הציבורית) לטובת בעל השליטה כעסקה של החברה עם בעל השליטה בה הדורשת גילוי בהתאם לתקנות ניירות ערך (עסקה עם בעל שליטה), התשס"א – 2001 ("תקנות הניגוד").

אם התשובה לשאלה לעיל היא חיובית מהו היקף הגילוי הדרוש, באשר ל"סיכון" שנוטלת החברה הציבורית בגין העמדת הערבות.

בתשובה לשאלה הראשונה המליאה קבעה כי ההיגיון שבבסיס הדיווחים על עסקאות שבין חברה לבעל שליטה בה, בא למנוע שימוש לרעה של בעל השליטה בחברה הציבורית לטובתו האישית ובניגוד לטובת שאר בעלי המניות. על כן, יש לראות גם בעסקה של חברה נכדה בבעלות מלאה של החברה הציבורית, עסקה של החברה עם בעל השליטה.

 

בתשובה לשאלה השנייה, קבעה המליאה במקרה הנידון כי לדוח שיוגש יש לצרף את דוחותיה הכספיים של החברה הפרטית שלטובתה הועמדה הערבות בשל היקפה המשמעותי של הערבות שהועמדה [1].

 

בדצמבר 2005 סגל הרשות פרסם הבהרה לפיה, אף שההחלטה האמורה נתקבלה בנסיבות בהן דובר בחברה נכדה בבעלות ובשליטה מלאה של החברה הציבורית, הרי שבהתאם לעמדת סגל הרשות כפי שיושמה באותה עת מזה זמן, היא כי המסקנה דומה גם כאשר מדובר בעסקה חריגה עם בעל השליטה או בעסקה חריגה שלבעל השליטה יש בה ענין אישי (לרבות הצעה פרטית שלבעל השליטה יש בה עניין אישי), וכן התקשרות באשר לתנאי כהונה והעסקה של בעל השליטה או קרובו, אשר חברה פרטית בשליטת החברה הציבורית – גם אם אינה בבעלותה המלאה – היא צד לה.

 

ביוני 2015 פורסמה הבהרה נוספת בנושא כדלהלן:

סגל הרשות מבקש להבהיר כי עמדתו המפורטת לעיל בקשר לעסקה אשר חברה פרטית בשליטת החברה הציבורית היא צד לה, תחול גם כאשר חברת הבת היא חברה פרטית שהיא חברת אגרות חוב.

 

יובהר כי האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של ההחלטה ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת נוסחה המלא ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחה (ובכלל זה, היקף דרישות הגילוי אשר יכול ויידרשו במקרה של העמדת ערבות).

 

לנוסח ההחלטה המלא בפורמט PDF לחץ/י כאן.

 

[1] יצוין כי אין להסיק בהכרח מהאמור בהחלטת המליאה לעיל לעניין היקף דרישות הגילוי במקרים אחרים.