עדכונים מקצועיים

חצי שנה של לחימה השפיעה רבות על תחום הנדל"ן בקרב חברות יזמות, תשתיות, נדל"ן מניב, קבלני ביצוע ועוד. מסקירת דיווחים של החברות המובילות, ניתן לזהות השפעות כגון: מחסור חמור בכח עבודה, האטה בקצב הבנייה, ביטול ודחייה של פרויקטים, צניחה במכירת דירות חדשות, חשש לפגיעה בתזרים ועוד. עם זאת, מצאנו כי חברות אשר פועלות בסביבה הגלובלית ותיק הנכסים שלהן הינו מחוץ לישראל לא הושפעו מהמלחמה באופן מהותי. טרם המלחמה, חברות רבות בתחום הנדל"ן השקיעו משאבים רבים בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות והתאמת תהליכי העבודה למגמות בינלאומיות, כמו מודעות סביבתית ו-AI (בינה מלאכותית). חלקן כבר החל ביישום הטכנולוגיה, חלקן מצויות בשלב הפיתוח, וחלקן עצרו את המגמה ועוסקות בהישרדות ובשינויים בעקבות הלחימה, כך שתהליכי הסביבה והטכנולוגיה נדחקו לאחור.

החלטת אכיפה חשבונאית 24-5 - איבוד שליטה בחברה מוחזקת במהלך חודש פברואר אפריל 2024 פרסם סגל רשות ניירות ערך את החלטת אכיפה חשבונאית 24-5 שעניינה איבוד שליטה בחברה מוחזקת. עניינה של החלטת האכיפה הינה חברה העוסקת בייזום, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכות לייצור חשמל ממקורות אנרגיה סולארית בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, אשר התקשרה בעסקה למכירת 50% מהון חברת בת המחזיקה במתקן פוטו וולטאי לצד שלישי וכתוצאה מהעסקה סברה כי איבדה את השליטה בחברה המוחזקת.

בתאריך 9 באפריל 2024, המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IASB) פרסם את תקן דיווח כספי בינלאומי 18 הצגה וגילוי בדוחות כספיים (IFRS 18, להלן - "התקן") אשר מציג מודל חדש למתכונת ההצגה במסגרת דוח רווח והפסד לעומת הנהוג כיום. התקן נועד לשפר את ההשוואתיות והעקביות של מתכונת הצגת המידע על ידי חברות למשקיעים באמצעות הדוחות הכספיים, תוך התמקדות במידע המדווח בדוח רווח או הפסד. התקן יחליף את תקן חשבונאות בינלאומי 1, הצגת דוחות כספיים (IAS 1), וייכנס לתוקף החל מתקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2027 או לאחריו.

כידוע, החל מיום הקמתה מדינת ישראל שוכנת במרחב גיאופוליטי בעל מאפייני סיכון רבים. מנתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ עולה תמונת מצב מדאיגה לפיה מתוך כמעט שלושה מיליון דירות למגורים בישראל, נכון ליוולי 2023 – מעל לכ- 1.6 מיליון דירות למגורים אינן ממוגנות. בימים אלו, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל נשאלת השאלה כיצד הממשלה מעודדת את בעלי הבתים והעסקים לבנות מקלטים או ממדים? לעניין זה, תשומת לב מופנית לסעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה אשר עוסק בהתרת ניכוי הוצאות אשר הוצאו בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר בשנה השוטפת בה הוצאו. בשנים האחרונות, בשל ההתקפות הרבות מן האוויר על ערי ישראל, קיבל סעיף המשנה חשיבות ועלו מספר סוגיות בנוגע לאופן מימוש הטבת המס הגלומה בסעיף, בעת בניית חדרי בטחון וממ"דים בדירת קיימות, לרבות ע"י קבלנים.

בעקבות אירועי ה- 7/10/23 והתמשכות מלחמת חרבות ברזל על פני תקופה כה ארוכה שרחוקה עוד מלהסתיים לפי הנראה לעין, ענף הבניה והנדל"ן חווה משבר משמעותי וגדול יותר ממה שהכיר עד היום. האתגרים הם גדולים וכוללים מחסור חמור בכח אדם, בעיות בשרשרת האספקה של חומרי גלם ואף חשש שקבלנים ויזמים לא יצלחו את התקופה הנוכחית, ויקרסו כלכלית בעקבות המצב.

נבקש לעדכן כי רשות המיסים פרסמה מתווה בקשה להחלטת מיסוי ביחס לחיוב במע"מ בגין שירותים שניתנים לקרן השקעות בהון סיכון. במסגרת המתווה תוכלנה קרנות הון-סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי, לקבל החלטת מיסוי בעניינם, אשר יקבע כדלהלן: הקרן, השותפויות המקבילות והשותפויות המזינות אינן חייבות ברישום לצרכי מע"מ בישראל; התמורה בגין השירותים שיעניק מנהל הקרן (ו/או חברת הניהול) לקרן תחויב במע"מ, כדלקמן: חלק מהתמורה, בהתאם לחלקם של המשקיעים הפטורים הזרים בקרן מכלל המשקיעים בקרן, שיקבל מנהל הקרן, תיחשב כתמורה בגין שירות שניתן ל"תושב חוץ" ותחויב במע"מ בשיעור אפס;

ברצוננו לעדכן כי הוארכה בשלושה חודשים, עד ליום 31/3/2024, התקופה בה ניתן להגיש בקשה ביחס למסלול השכרת דירות למגורים (בנוסחו הישן) בהתאם לפרק השביעי לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 (להלן: "המסלול הישן"), בהתאם לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע).

הערעור נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.5.2020 (השופט ש' בורנשטין) ב-ת"א 46492-01-16 (להלן: פסק הדין). בפסק הדין התקבלה תביעה שבה נטען כי רשות המיסים (אגף המכס והמע"מ) (להלן: רשות המסים או הרשות) פעלה שלא כדין כשגבתה מחברת דלק מוטורס בע"מ (להלן: דלק) מסי ייבוא בעבור חלקי חילוף לרכב שיובאו לארץ על פי מחירם המלא, וסירבה להתחשב בהנחה שקיבלה דלק מהספקית מאזדה (Mazda) (להלן: מאזדה); זאת בטענה שההנחה הותנתה בעמידה ביעדי רכישה עתידיים (להלן: ההנחה המותנית).

לקראת כניסת מודל חשבוניות ישראל ביום 05/05/2024, ריכזנו עבורכם את המידע הרלוונטי. מטרת רפורמת חשבונית ישראל היא לצמצם משמעותית את השימוש בחשבוניות פיקטיביות בישראל. הרפורמה מחייבת עוסקים מורשים לקבל מספר הקצאה מיוחד עבור חשבונית מס שהם מוציאים מעל התקרה שנקבעה בחוק (סך של -.25,000 ₪ לפני מע"מ בשנת 2024). מספר ההקצאה הינו ייחודי לכל חשבונית, והוא מונפק על ידי רשות המיסים באמצעות מערכת מקוונת שהוקמה לצורך הפקת מספר הקצאה לחשבוניות ואשר דורש רישום באזור האישי של רשות המיסים. ברגע שמופקת חשבונית באמצעות תכנה דיגיטלית כלשהיא המאושרת על ידי רשות המיסים, התכנה אמורה להתממשק למערכת של רשות המיסים באופן אוטומטי על מנת להפיק מספר הקצאה לאותה חשבונית, כך שתהליך הפקת החשבונית ומספר הקצאה מרשות המיסים לא אמור להכביד על ההתנהלות השוטפת והרגילה של הנפקת חשבוניות ללקוחות. ניתן עדיין להנפיק חשבוניות ידניות, אך זה ידרוש ממנפיק החשבוניות להיכנס בכל פעם לאתר רשות המיסים ולקבל מספר הקצאה. לעומת זאת, בתכנת הנה"ח, התהליך הינו אוטומטי ולכן מומלץ לעבור לבית תכנה המאושר על ידי רשות המיסים וערוך לפרויקט חשבונית ישראל

• מענק לעסקי תיירות - בתאריך 31.03.24 ממשלת ישראל אישרה בישיבתה השבועית החלטה בנוגע ל"מענק סיוע לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות". על פי ההחלטה, עסקים ברשויות המקומיות אילת ותמר, וביישובים בכל הארץ שנכללו בהגדרת "אזור שנפגע בחודש דצמבר" ועומדים בתנאים שנקבעו בהחלטה, יהיו זכאים לפיצויים במסלול "הוצאות מזכות" בגין החודשים ינואר-פברואר 2024, בהתאם לנוסחה שלפיה פוצו עסקים בכל רחבי הארץ בחודשים אוקטובר – דצמבר. • הסכם בין קרן הפיצויים במס רכוש ומשרד החקלאות למגדלי ירקות בבתי צמיחה - קרן הפיצויים – מס רכוש ברשות המסים ומשרד החקלאות גיבשו מתווה פיצויים ייחודי למגדלי ירקות החממה ובתי רשת במרחק 7-0 ק"מ מהרצועה.

לאור התמשכות המצב הביטחוני בו שרויה המדינה עקב מלחמת "חרבות ברזל", ועל מנת להקל על ציבור לקוחות רשות המסים, החליט מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', על מתן אורכה להגשת תביעות לפיצוי בהתאם לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023, ובהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), תשפ"ד-2023.

במסגרת העברה בין-דורית של עסקים משפחתיים קיימים אתגרים רבים. חלק קטן צולח בשלום את התהליך הזה. לרוב העברה בין-דורית נכשלת, בשל חוסר תכנון מקדים בצורה מקצועית וקבלת החלטות נכונות עבור העסק והמשפחה. הליך ההעברה כולל בחובו סוגיות המערבות גם תהליכים משמעותיים בפן המשפחתי-האנושי ע"י היפרדות הדור הותיק מהעסק ולרוב חלוקת אחריות שונה בין הדור הצעיר. לכן, העברה בין דורית מצריכה היערכות ותכנון טוב מראש על מנת לשמור על העסק וגם על לכידות המשפחה. המומחים שלנו עומדים לרשותך על מנת לעשות זאת בצורה מיטבית ומקצועית.

בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה על חברות רבות בישראל, מחכירים שונים העניקו (או עשויים להעניק) לחוכרים ויתורים או הנחות לתקופה קצובה. כמו כן, בעקבות המלחמה גיבשה ממשלת ישראל תוכניות סיוע שונות להתמודדות עם נזקי המלחמה, תוכניות סיוע אלה כוללות מענקים מסוגים שונים. לאור האמור, המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן - "המוסד לתקינה") פרסם בחודש מרץ 2024, הנחיה מקצועית בנושא ויתורי חכירה ומענקים ממשלתיים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" (להלן - "ההנחיה המקצועית").

בקש לעדכן כי לאחרונה אנו נתקלים בעוד ועוד מקרים בהם תחנות מע"מ מחייבות במע"מ תושבי ישראל אשר קיבלו הלוואה מתושב חוץ בגין "ייבוא שירותים" לישראל בגובה הריבית (לרבות ריבית רעיונית – במקרים בהם ההלוואה היא ללא ריבית והצמדה לרבות שטר הון). נציין, כי ככל ועסקינן במקבל הלוואה שהוא "עוסק" הרי שככל וכספי ההלוואה משמשים אותו לצורך פעילות החייבת במע"מ – אין מניעה בידו לקזז את מס התשומות הנובע מתשלומי הריבית (בעת תשלום הריבית, העוסק נדרש להוציא חשבונית מס עצמית עבור הריבית המשתלמת ) – קרי, העוסק זכאי לקזז את המע"מ מהחשבונית העצמית. יחד עם זאת, ככל וכספי ההלוואה משמשים או ישמשו אותו לפעילות שאינה חייבת במע"מ – כגון: רכישת פעילות ו/או נכסים בחו"ל, רכישת מניות (בישראל או בחו"ל), פעילות פטורה ממע"מ (השכרה למגורים) וכיו"ב - העוסק אינו זכאי לקזז את מס התשומות שכן אינו משמש לפעילות חייבת במע"מ

העלאת שיעור המע"מ ביום 28.2.2024 פורסם ברשומות צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד – 2024, במסגרתו יועלה שיעור המע"מ מ- 17% ל- 18%, וזאת החל מיום 1.1.2025. נזכיר כי ביום 22.1.2024 פורסמה טיוטת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד-2024 במסגרתה הוצע להעלות את שיעור מס השכר ומס הרווח המשולמים בישראל על פעילות בישראל של מוסד כספי מ- 17% ל- 18%. גם זאת החל מיום 1.1.2025. צו זה טרם פורסם ברשומות.

על פי נתוני רשות המיסים בישראל קיימים היום כ- 400,000 עסקים קטנים ונרשמים כל שנה עוד כ- 60,000. הכללים שחלים על עסקים גדולים, ברובם חלים גם על עסקים קטנים – לדוגמא: הגשת דוח שנתי, הגשת הצהרות הון, דווח ותשלום מקדמות, שמירת הוצאות וניהול חשבונות. הכללים הללו יוצרים עומס ומכבידים על עסקים קטנים אלו, ובטווח הארוך עלולים לגרום לירידה בצייתנות בגלל חוסר הבנה או חוסר יכולת כלכלית להעזר ברו"ח. הכללים אף יכולים לגרום לוויתור על הפעילות העסקית כלל. המחוקק הגדיר עסקים אלו כ"עסק זעיר" אשר מחזור עסקאותיו הינו עד לגובה מחזור של עוסק פטור למע"מ (120,000 ש"ח בשנת 2024).